לדלג לתוכן

ביאור:שובי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


שובי

[עריכה]

מה היה תפקידם של נביאי התוכחה? התשובה המקובלת היא, שתפקידם העיקרי היה להחזיר את עם ישראל בתשובה. ואכן, הנביאים לא רק מוכיחים את העם ומאיימים עליו אלא גם קוראים לו לחזור בתשובה. אך בספר ירמיהו נמצאים כמה פסוקים שלא-כל-כך מתאימים לרעיון הזה. למשל, בירמיהו ג א אומר הנביא: "הן ישלח איש את אשתו, והלכה מאתו והיתה לאיש אחר, הישוב אליה עוד? הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא! ואת זנית רעים רבים -- ושוב אלי!?"

כדי להבין את הפסוק, צריך לקרוא בתורה, דברים כד ד-א: ע"פ התורה, אשה שמתגרשת מבעלה ונישאת לאיש אחר -- לא יכולה לחזור לבעלה הראשון, כי זה דומה לניאוף (" " "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה... אחרי אשר הוטמאה..." " "); קל-וחומר כאשר היא נואפת ממש: במקרה כזה בעלה חייב לתת לה גט מייד, ובוודאי שאינה יכולה לחזור אליו. ירמיהו משתמש בדימוי המקובל בתנ"ך, שמדמה את כנסת-ישראל ל'אשתו' של ה' יתברך: כנסת-ישראל, שבגדה ב'בעלה' ה' ועבדה עבודה-זרה, היא כמו אישה נואפת, והיא אינה יכולה לחזור אליו. עם ישראל לא יכול לחזור בתשובה!

רעיון דומה מופיע בירמיהו יג כג: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו!? גם אתם תוכלו להיטיב, לימודי הרע!": כשם שכושי לא יכול להחליף את עורו ולהפוך ללבן, ונמר לא יכול להתנקות מהכתמים שעליו, כך גם עם ישראל לא יכול להיטיב את דרכיו. הוא כל-כך התרגל להרע ("לימודי הרע") שהרע הפך לו ל'טבע-שני', והוא לא יכול להשתחרר ממנו!

וגם בירמיהו יז א: "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל, בציפורן שמיר חרושה על לוח ליבם..." - החטא חרוט על ליבם של בני-יהודה, ואי אפשר למחוק אותו!

אז למה בכל-זאת הנביאים קראו לעם לחזור בתשובה? ואיך בכל-זאת אפשר לצפות שבעתיד, באחרית הימים, כנסת-ישראל תחזור אל ה' יתברך?

לפני שנענה על השאלות האלו, ננסה להבין את הרקע לנבואות הקשות האלה של ירמיהו. ירמיהו פעל בימי יאשיהו מלך יהודה (ירמיהו ג ו). יאשיהו היה מלך צדיק, שפעל בכל כוחו כדי להחזיר את עמ"י בתשובה (כדאי לקרוא את התאור המפורט של מעשי התשובה שלו, במל"ב כב-כג). הוא שב אל ה' " " "בכל לבבו, בכל נפשו ובכל מאודו" " " (מלכים ב כג כה), וגם כרת ברית בין העם לבין ה'. הוא קיווה שפעולותיו יצליחו לבטל את גזירת הגלות שנגזרה על עמ"י בימי מנשה (הגזירה מופיעה במלכים ב כא יב-יד). אך ה' הראה לירמיהו שהתשובה של עמ"י היא לא אמיתית (ירמיהו ג י): "וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל ליבה, כי אם בשקר, נאום ה'!": המלך חזר בתשובה בכל לבבו – אך העם לא! (נבואה נוספת של ירמיהו בנושא זה ניתן למצוא בפרק יא - הנבואה על הברית והקשר ).

גם צפניה הנביא, שפעל גם הוא בימי יאשיהו, מאשים את העם בחטאים: "ופקדתי על השרים, ועל בני המלך, ועל כל הלובשים מלבוש נכרי...": לא רק העם הפשוט – אפילו השרים ובני המלך המשיכו לחטוא; אפילו בארמון שלו לא הצליח יאשיהו לחסל את עבודת-האלילים!

לאור התיאור העגום הזה, די ברור למה בספר מל"ב (כג 26), מיד אחרי התיאור של מעשי-התשובה של יאשיהו, כתוב: "אך לא שב ה' מחרון אפו הגדול... ויאמר ה' גם את יהודה אסיר מעל פני...".

אם אפילו בתקופה שיש מלך כל-כך צדיק ומושלם, שחוזר אל ה' " " "בכל לבבו, בכל נפשו ובכל מאודו" " ", עם-ישראל עדיין לא חוזר בתשובה אמיתית – זה מוכיח שהכל אבוד. זה מוכיח, שכמו שאמר ירמיהו – " " "חטאת יהודה כתובה בעט ברזל... על לוח לבם" " " – בנ"י דבוקים בחטא ואינם יכולים לחזור בתשובה. שום דבר כבר לא יעזור. ולכן כנסת-ישראל לא יכולה לחזור אל 'בעלה' ה' יתברך. " "

אם זהו המצב, אז מה הטעם בכל הנבואות של הנביאים, שקראו לישראל לחזור בתשובה? הרי הם ידעו שאין שום סיכוי!

לדעתי המטרה העיקרית של שליחות הנביאים בכלל לא היתה להחזיר בתשובה את הדור שלהם; המטרה היתה להחזיר בתשובה את הדור שאחרי החורבן! הדור שאחרי החורבן היה כבר על סף יאוש מוחלט -- כל מה שהיה להם נהרס. נסו לדמיין את המצב הזה (שלא יקרה): נסו לדמיין, שהבית שלכם (ח"ו) נהרס, ושאתם יוצאים לגלות בלי כלום. אם תצליחו לדמיין את זה – תדעו איך הרגישו בנ"י שיצאו לגלות.

אבל דבר אחד נשאר לבנ"י כשיצאו לגלות: הנבואות. כשהם הלכו לגלות הם זכרו שהגלות הזאת כבר נצפתה מראש – ע"י נביאי התוכחה. ואז הם הבינו, שדווקא נביאי-התוכחה, המעצבנים והשנואים, שכל הזמן צעקו עליהם ואיימו עליהם, הם אלה שבאמת רצו את טובתם. הם היחידים שחזו את החורבן המתקרב וניסו להזהיר מפניו. והם לא רק חזו את החורבן – הם גם אמרו מה צריך לעשות כדי למנוע את החורבן: לחזור בתשובה. על המבוגרים זה בטח כבר לא-כל-כך השפיע, אבל בין הגולים היו גם צעירים, והם חשבו: 'אמנם, אבותינו בדור שלפני החורבן לא שמעו בקול הנביאים; אבל לנו כבר אין מה להפסיד. אם נעשה עכשיו את מה שהם אמרו אז – אולי נצליח לתקן משהו...'. ( רעיון דומה מופיע בנבואת ישעיהו ).

כשעם ישראל יוצא לגלות, הכל כאילו מתחיל מחדש, והוא שוב יכול לחזור בתשובה. זה בולט מאד בנבואות הנחמה של ירמיהו, ובמיוחד בפרק לא. במקום " " "חטאת יהודה כתובה... על לוח לבם" " " אומר הנביא: "נתתי את תורתי בקרבם, ועל לבם אכתבנה ..."

ובמקום האישה הנואפת, שאינה יכולה לחזור אל בעלה, אומר הנביא: "עוד אבנך ונבנית, בתולת ישראל !", ובהמשך: "שובי, בתולת ישראל ... כי ברא ה' חדשה בארץ..."

כנסת-ישראל שחוזרת מהגלות היא לא אותה כנסת-ישראל מהדור שלפני החורבן! ה' יתברך ברא אותה מחדש, ועכשיו היא שוב בתולה(3) ! [ביחזקאל לז יא-יד מופיע רעיון דומה: הגלות משולה למוות של עם ישראל, והחזרה מהגלות משולה לקימה לתחייה].

אבל למרות הכל, היחסים שבין ה' יתברך לבין 'בתולת-ישראל' בגאולה האחרונה שונים מהיחסים שהיו ביניהם בהתחלה, בגאולה ממצרים. אז -- ה' ית' עשה את כל פעולות ה'חיזור': הוא הוציא את בתולת-ישראל ממצרים, עשה לה ניסים גדולים והביא אותה 'על כנפי נשרים' להר סיני, ורק אז 'הציע לה נישואין' (שמות יט; המשל מתואר בצורה מוחשית מאד ביחזקאל טז ח-א). אבל בעתיד זה לא יהיה כך: בתולת-ישראל צריכה 'לחזר' אחרי ה' ית' (בכך שתחזור בתשובה) כדי שייקח אותה מחדש לאישה.

הפועל 'לחזר' לא מופיע בלשון התנ"ך: הוא חדר לשפה העברית מהארמית (נדמה לי) -- שם 'לחזר' זה 'להסתובב סביב'. בלשון התנ"ך משתמשים בפועל דומה -- 'לסובב'(4) . במצב הרגיל, גבר 'מסובב' אישה (כלומר -- מסתובב סביבה, מחזר אחריה). אך בעתיד המצב ישתנה -- ה'נקבה' תצטרך לחזר אחרי ה'גבר'. וזהו מה שאומר הנביא (ירמיהו לא כ-כא): "שובי, בתולת ישראל.. עד מתי תתחמקין, הבת השובבה? כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר!"

(3) שאלה: הביטויים 'בתולת בת עמי', 'בתולת ישראל' מופיעים בירמיהו גם בהקשרים של פורענות (יד 17) ותוכחה (יח 13). איך אפשר להסביר את זה?

(4) 'לסובב' בתנ"ך זה 'להסתובב סביב', כמו בפסוקים " ""סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח"" " (קהלת א ו), " ""אקומה נא ואסובבה בעיר"" " (שיר השירים ג ב), " ""והנה חיל סובב את העיר"" " (מלכים ב ו טו), ועוד -- ע' בקונקורדנציה.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שובי


מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בכפית ה'תשנ"ח כסלו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 1998-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/tjuva