ביאור:הברית והקשר בדברי ירמיהו
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
תגובה ל: ביאור:ירמיהו יא שנכתבה ב17:36:20 05.04.2005
בפרק יא, ציווה ה' על ירמיהו לנבא על הברית שבינו לבין עם ישראל (יא 1-5): " "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת ה' לֵאמֹר: 'שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם . וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָרוּר הָאִישׁ - אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת. אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר 'שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה אֶתְכֶם; וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. לְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ - כַּיּוֹם הַזֶּה'; וָאַעַן וָאֹמַר 'אָמֵן ה'{פ"} .
ה' ציווה על ירמיהו לקרוא דברים אלה, לא רק בירושלים אלא בכל ערי יהודה (יא 6-8): " "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: קְרָא" "אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם" "לֵאמֹר: שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת , וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי" "בַּאֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם" "הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר: שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי. וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם," "וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע; וָאָבִיא עֲלֵיהֶם" "אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת, אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת - וְלֹא עָשׂוּ" "{ ס"} ".
אך בני ישראל לא קיימו את הברית, וה' גילה לירמיהו (יא 9-10): " "{{{1}}}"} ".
'קשר' בתנ"ך מבטא בדרך-כלל מרד במלך. לפי זה, מסתבר שהנבואה נאמרה בימי יאשיהו מלך יהודה.
יאשיהו ערך מעמד של חידוש הברית בין ה' לבין עם ישראל (מלכים ב כג א-ג): " "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ; וַיַּאַסְפוּ" "אֵלָיו כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-ה' וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה" "וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם" "לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר" "הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית ה'." "וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל-הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת-הַבְּרִית" " לִפְנֵי ה' לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְו תָיו וְאֶת-עֵדְותיו וְאֶת-חֻקֹּתָיו בְּכָל-לֵב וּבְכָל-נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה; וַיַּעֲמֹד כָּל-הָעָם בַּבְּרִית" ".
ה' ציווה על ירמיהו ללכת ברחובות ירושלים ושאר ערי יהודה, ולהזכיר לבני-ישראל שעליהם לקיים ברית זו; אך בני-ישראל "קשרו קשר" - מרדו לא רק בה' אלא גם במלך יאשיהו, והמשיכו לעבוד ע"ז מאחרי גבו, בניגוד לברית שכרת ביניהם לבין ה' יש אגדה של חז"ל שממחישה יפה את המצב: האגדה מתארת את שליחיו של יאשיהו, שבאים 'לטהר' את הבתים מתמונות-תועבה של ע"ז. הם נכנסים לבית, מחפשים ולא מוצאים שם כלום. ברגע שהם יוצאים – הדלת נסגרת, ועל הצד הפנימי שלה מופיעה תמונת-תועבה, ובני הבית ממשיכים לעבוד אותה... .
ראו גם: שובי .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של ע"פ דעת מקרא שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-04-06.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-11