ביאור:רקב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
רקב = בלייה ניוון והרס פנימי
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש רקב נזכר ביחס לעץ:
- (ישעיהו מ כ): "הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר, חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט"
- (איוב מא יט): "יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל, לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָׁה"
העץ הוא בדרך-כלל חזק ויציב, אבל כשהוא נרטב או נאכל ע"י תולעים, הוא נחלש בהדרגה עד שהוא מתמוטט. כלפי חוץ הוא עדיין נראה יציב, אבל מבפנים הוא אכול וחלש.
רקב משמש כמשל גם לחולשה פנימית של גוף האדם או חולשה לאומית של העם:
- (איוב יג כח): "וְהוּא כְּרָקָב יִבְלֶה, כְּבֶגֶד אֲכָלוֹ עָשׁ"
- (הושע ה יב): "וַאֲנִי כָעָשׁ לְאֶפְרָיִם, וְכָרָקָב לְבֵית יְהוּדָה"
ומכאן גם:
רקב עצמות באדם נובע בעיקר ממחלות נפש - רוגז או קנאה:
- (חבקוק ג טז): "שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי; יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי, וְתַחְתַּי אֶרְגָּז; אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה, לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ"
- (משלי יד ל): "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה"( פירוט )
- (משלי יב ד): "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ, וּכְרָקָב בְּעַצְמוֹתָיו מְבִישָׁה"( פירוט )
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רקב - בלייה ניוון והרס פנימי
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-05-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rqv