ביאור:קינות/בליל זה
קינה לתשעה באב
כפי שיפורט בהמשך נראה שקינה זו נאמרה על גירוש ספרד וחורבן קהילתה. יש בה התייחסות רבה למספר תשע, למילה "באב" וכן לכתב הסתרים אתב"ש. ור' להלן בביאור המפורט.
הקינה
[עריכה]|
צמדי האתב"ש:
|
בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי.
בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי - וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי.
וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל - יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי.
וְיִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה - אֲשֶׁר שָׂרַף אֲדֹנָ"י:
בְּלֵיל זֶה תְּיַלֵּל מַר - עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת.
וּמִבֵּית אָבִיהָ - בַּחַיִּים מֻבְדֶּלֶת.
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ - וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת.
וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה - בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת.
בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ - בּוֹעֶרֶת וְאוֹכֶלֶת.
פרשת קֹרח וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה! וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם, נָסוּ לְקֹלָם, כִּי אָמְרוּ "פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ!". וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ד', וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת.... |
וְאֵשׁ עִם גַּחֶלֶת -
יָצְאָה מֵאֵת יְ"יָ. בליל זה:
בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה.
רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחְרְבָה.
...וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה: ישעיהו נבואת 'רוני עקרה' עֲנִיָּה! סֹעֲרָה! לֹא נֻחָמָה? הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים... פתיח לספר הושע ...וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת. וַיֹּאמֶר לוֹ: קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה, כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם. וְאֶת בֵּית יְהוּדָה - אֲרַחֵם, וְהוֹשַׁעְתִּים בַּד' אֱלֹהֵיהֶם, וְלֹא אוֹשִׁיעֵם בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים. וַתִּגְמֹל אֶת לֹא רֻחָמָה, וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וַיֹּאמֶר: קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי! - כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם. ירמיהו, נבואת הציבי לך ציונים הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים! שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים! שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּי! שׁוּבִי - בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל! שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה! עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה? כִּי בָרָא ד' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ: נְקֵבָה - תְּסוֹבֵב גָּבֶר! כי תצא: חזרת גרושה לבעלה הראשון כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... וְהָיָה: אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר? וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ? וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר? וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי, הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר! וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם - נַפְשִׁי, נָשִׁיתִי שכחתי, כלומר: איני זוכר מתי או איך היה לי טוב טוֹבָה! וָאֹמַר: אָבַד נִצְחִי, וְתוֹחַלְתִּי וגם אבדה היחול שלי התקוה שלי להצלה בידי מֵד'! |
וְעוֹד לֹא רֻחָמָה בַּת הַשּׁוֹבֵבָה.
הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה.
וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה.
גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ.
וּכְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה.
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי אֲדֹנָ"י. בליל זה:
להשלים ציטוטים מקהלת, ביטול המשמרות, וחמש גזירות, בכי החינם |
בְּלֵיל זֶה קָדַרְתִּי וְחָשְׁכוּ הַמְּאוֹרוֹת.
לְחֻרְבַּן בֵּית קָדְשִׁי וּבִטּוּל מִשְׁמָרוֹת.
בְּלֵיל זֶה סַבּוּנִי אֲפָפוּנִי צָרוֹת.
וְגַם קָרָא מוֹעֵד בְּדִין חָמֵשׁ גְּזֵרוֹת.
בְּכִי חִנָּם בָּכוּ וְנִקְבַּע לְדוֹרוֹת.
יַעַן כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת אֲדֹנָ"י. בליל זה:
בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ בוֹ חָמֵשׁ מְאוֹרָעוֹת.
גָּזַר עַל אָבוֹת בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת.
וְדָבְקוּ בוֹ צָרוֹת מְצֵרוֹת וְגַם רָעוֹת.
יוֹם מוּכָן הָיָה בִּפְגֹּעַ פְּגָעוֹת.
וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת.
קוּם! כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנָ"י. בליל זה:
על הקינה
[עריכה]- הקינה נאמרת הן בקהילות צפון אפריקה והן בקהילות אשכנז.
- החרוז הַמְּסַיֵם את שתי השורות האחרונות של כל בית מבתי הפיוט הוא עם התנועה *ַי. (אות בפתח ואחריו יו"ד). אולם המילה האחרונה היא תמיד שם ה', אשר נהגה אֲדוֹנָ"י. :אמנם בהיגוי 'ספרדי' אין הבדל בין קמ"ץ לפת"ח, אך לפי ההגיה האשכנזית שם ה' נאמר כך: אדוֹנוֹי.
- היום האחרון לעזיבת יהודי ספרד ברשות ללא רכושם, אם לא רצו להמיר את דתם, נקבע בפקודת מלכת ספרד והמלך לתשעה באב ד'תתקנ"ב.
- על פי הדברים האלו: המנהג לאומרו בתשעה באב, הן אצל האשכנזים והן אצל 'הספרדים', החרוז בהגיה ה'ספרדית', וכן תוכנה של הקינה, המדברת על יום זה כיום מועד לפורענות לדורות, מניחים שקינה זו נכתבה בידי יהודים ממגורשי ספרד או לזכר חורבן קהילה עצומה זו.
- יתכן גם שאותיות 'ספרד' מוסתרים בקינה, במלים:
- שָׂרַף אֲדוֹנָ"י - אותיות: שפרד
- אותיות פ"ה רי"ש ודל"ת:
- וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת
- רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי בֵּיתִי נֶחְרְבָה
- וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת
- שמה של אִיזַבֵּל מלכת ספרד, שדרשה את הגירוש, מרומז במלים הפותחות, בשיכול אותיות:
- בְּלֵיל זֶה...
- בנוסף, יתכן שפורטוגל מוזכרת בחרוזים:
- בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה
מבנה הקינה
[עריכה]- כל בית מקינה זו מתחיל: בליל זה.
- בשורה הבאה המילה בית.
- שתי השורות האחרונות פותחות בוא"ו החיבור.
- כל בית מסתים בשם השם, הנכתב על ידי שתי אותיות יו"ד (ובעבר, סימן ראשי תיבות ביניהן) ונהגה על פי הכינוי: 'אֲדוֹנָ"י'.
סתרי אותיות
[עריכה]- הקינה כתובה עם התייחסות לכתב הסתרים אתב"ש .
- אתב"ש ידוע כסימן המסמל את יומו בשבוע של ט' באב על פי היום בו חל חג הפסח.
- א"ת - היום הראשון של פסח הוא היום בשבוע בו יחול תשעה באב
- ב"ש - היום השני של חג הפסח הוא היום בשבוע בו יחול חג השבועות וכן שמיני-עצרת
- ג"ר - היום השלישי של חג הפסח הוא היום בשבוע בו יחול ראש השנה... וכן הלאה
- כמו כן, קינות רבות מתייחסות לקשר בין פסח לתשעה באב, ובקינות יהודי אשכנז ישנה התייחסות למנהג אכילת הביצה הקשה בפסח (לזכר "קרבן החגיגה") וכן בסעודה המפסקת של תשעה באב (לאות אבילות).
- בקינה, חזרות רבות על צירופי אותיות שמשעותן "תשעה" בגימטריה, וכן על צירופי אותיות שמשמעותן בראשי תיבות: באב.
- באב:
- ראשי התיבות של המילים האחרונות בכל שורה מה'פזמון' החוזר, הם: באב.
- בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי
- בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי - וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי
- וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל - יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי.
- וּמִבֵּית אָבִיהָ בַּחַיִּים - באב (ואפשר גם: ומבי"ת אביה)
- בְּיוֹם שֻׁלְּחָה בְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת - באב...
- תשעה:
- בליל זה - צירוף של ב' (2) ועוד ז' (7): תשעה.
- במילים יהגו ביגוני חוזר הצירוף גו בגימטריה 9=6+3, כלומר תשעה.
- בחרוז הבית הראשון: ...וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת:
- שוב, ו' (6) ועוד ג' (3) הם ט' - תשעה
- והפעם גם ה' (5) ועוד ד' (4) הם ט' - תשעה
- במלים אָבִיהָ בַּחַיִּים - א' (1) ועוד ח' (8): תשעה.
אתב"ש
[עריכה]- א"ת ב"ש ג"ר -
- א"ת - וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי. - ב"ש - וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי - ג"ר - וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
יֶהְגּוּ בִיגוֹנַי
- א"ת - וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
- ד"ק - בְּלֵיל זֶה חָרַב בֵּית קָדְשִׁי
וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי - ד"ק - וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת
- ה"צ - וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ - וְנִסְגַּר הַדֶּלֶת
- ו"פ - וְהָלְכָה בַּשִּׁבְיָה - בְּכָל פֶּה נֶאֱכֶלֶת
- ז"ע - בְּלֵיל זֶה תְּיַלֵּל מַר - עֲנִיָּה נֶחְדֶּלֶת
- ז"ע - וּכְאַלְמְנוּת חַיּוּת כְּאִשָּׁה נֶעֱזָבָה
- ז"ע - וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת
- ז"ע - וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי אֲדֹנָ"י.
- ח"ס - בְּלֵיל זֶה הַגַּלְגַּל סִבֵּב הַחוֹבָה
- ט"נ - הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה
- ט"נ - וְשֻׁלְּחָה מִבֵּיתוֹ וְגַם נָשְׁתָה טוֹבָה
- י"מ - הֻשְׁקְתָה מֵי רוֹשׁ וְאֶת בִּטְנָהּ צָבָה
- י"מ - וְהֶעֱמִיד הָאוֹיֵב וְהֵרִים קוֹל זְוָעוֹת
- ל"כ - בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵילִילוּ בָּנַי
- א"ת ב"ש ג"ר -
- א"ת - גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ
- ב"ש - גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ
- ג"ר - גְּדוֹלָה הַשִּׂנְאָה מֵאֵת אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ