ביאור:קידוש ערי חומה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


"לעתיד לבוא, בביאה שלישית, בעת שיכנסו לארץ, יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות, שנאמר", (דברים ל ה): "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ, וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ", "מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך - אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו, אף ירושתך - אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו" ( רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יב טז  ; וראו גם סיכום מאת ישי אנגלמן ) .

ברור איך מונים שמיטין ויובלות, וברור איך מפרישים מעשרות, אבל איך מקדשים ערי חומה?

מפרשי הרמב"ם מפנים לגמרא: "מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר  "והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה", מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו" ( בבלי ערכין לב: ) . בגמרא מדובר על הביאה הראשונה לארץ - בימי יהושע, והביאה השניה - בימי עזר‎א, ונאמר שם שכאשר נכנסו לארץ קידשו ערי חומה. הרמב"ם ציטט דברים אלה, והוסיף שגם בימי הביאה השלישית יעשו אותו הדבר. ועדיין לא ברור: איך בדיוק קידשו את ערי החומה?

המפרשים פירשו בדרכים רבות, המתחלקות למעשה לשתי שיטות עיקריות: לפי שיטה אחת ("קידוש בהליכה"), יש לקדש ערי חומה בטקס מיוחד הכולל הליכה על החומה; לפי השיטה השניה ("קידוש באמירה"), קדושת ערי החומה נובעת באופן מיידי מכיבוש הארץ, ואין צורך בטקס מיוחד אלא רק בהכרזה שהערים קדושות.

א. קידוש בהליכה[עריכה]

1. רש"י בגמרא בערכין מפנה למסכת שבועות: "מפרש במסכת שבועות (דף טז.), דמקדשי לה בשתי תודות ובשיר, ובית דין מהלכין, ושתי תודות אחריהן וכו'" ( רש"י על ערכין לב: ) . שם אכן כתוב: "למה מנו חכמים [במשנה המדברת על ערי חומה] את [ערים] אלו?   - שכשעלו בני הגולה, מצאו אלו וקידשום" ( בבלי שבועות טז. ) .    אולם, שם כתב רש"י: "לא פירש לי במה מקודשים ערי ארץ ישראל!" ( רש"י על שבועות טז. ) .   האם רש"י ידע או לא ידע איך מקדשים ערים?

2. הסוגיה במסכת שבועות מתחילה במשנה: "אחד הנכנס לעזרה ואחד הנכנס לתוספת העזרה; שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך, ונביא, ואורים ותומים, וסנהדרין של שבעים ואחד, ובשתי תודות, ובשיר; ובית דין מהלכין, ושתי תודות אחריהן, וכל ישראל אחריהם( שבועות יד: ) . אולם, המשנה מדברת על נושא אחר - הוספת שטח לבית-המקדש או לירושלים. מדוע חשב רש"י, שהטקס מתייחס גם לערי חומה?

3. קדושת ערי חומה נזכרה גם במשנה: "עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. מַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר, וְהַבִּכּוּרִים, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. (ז) עֲיָרוֹת מֻקָּפוֹת חוֹמָה מְקֻדָּשׁוֹת מִמֶּנָּה, שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן מְצֹרָעִין, וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ; יָצָא - אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. (ח) לִפְנִים מִן הַחוֹמָה [של ירושלים] מְקֻדָּשׁ מֵהֶן - שֶׁאוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי... עֲזָרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ - שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם נִכְנָס לַשָּׁם, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת.... עֲזָרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה...  עֲזָרַת הַכֹּהֲנִים מְקֻדֶּשֶׁת מִמֶּנָּה..." ( משנה כלים א ) . יש דרגות של קדושה: ארץ ישראל - ערי חומה - ירושלים - והעזרות.      המשנה בשבועות מדברת על הקדושות הגבוהות יותר: "שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות"; הן דורשות טקס קידוש מיוחד. אולם הקדושה הנמוכה יותר - ארץ ישראל - לא דורשת טקס מיוחד; ברגע שארץ ישראל נכבשת, חלות עליה המצוות התלויות בארץ.     קדושת ערי-חומה היא ממוצעת, בין קדושת ארץ-ישראל לקדושת ירושלים והעזרות, ולכן לא ברור, האם כדי לקדש אותן דרוש טקס זהה לזה שנעשה במקדש ובירושלים? או לא דרוש טקס כלל? או אולי משהו באמצע? ייתכן שזה המקור לתהיית רש"י בשבועות.

4. חכמי התלמוד נחלקו לגבי הטקס שנזכר במשנה, האם מספיק לבצע פרט אחד מתוך הטקס, או שצריך לבצע את כל הטקס ככתבו: "רב נחמן אמר: באחת מכל אלו תנן, רב הונא אמר: בכל אלו תנן".   רב נחמן מסתמך על תיאור טקס חנוכת חומות ירושלים בימי נחמיה: "כז וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם, בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלָ‍ִם, לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.   כח וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים... כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם. ל וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה. לא וָאַעֲלֶה אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה, וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת. לב וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם  הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה... וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת... וִיהוּדָה חֲנָנִי בִּכְלֵי שִׁיר דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם... לח וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה... מ וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים.. וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם מֵרָחוֹק. מד וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל הַנְּשָׁכוֹת לָאוֹצָרוֹת לַתְּרוּמוֹת לָרֵאשִׁית וְלַמַּעַשְׂרוֹת לִכְנוֹס בָּהֶם לִשְׂדֵי הֶעָרִים מְנָאוֹת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים. מה וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ..." (נחמיה יב כז-מה) .   זהו הטקס היחיד בתנ"ך שבו נזכרו תודות ושיר,  והיו בו רק חלק מהפרטים שנזכרו במשנה - לא היו מלך ונביא ואורים ותומים, אלא רק סנהדרין ותודות ושיר.  מכאן, שאין חובה לבצע את הטקס בדיוק כמו במשנה. אבל רב הונא סובר, שכדי לקדש שטחים חדשים, חייבים לבצע את הטקס בדיוק כמו במשנה; ועזרא ונחמיה לא הוסיפו שטחים קדושים חדשים אלא רק קידשו שטחים שהיו קדושים עוד מימי יהושע, והטקס היה לזיכרון בלבד.

גם אם הלכה כרב הונא לגבי ירושלים והמקדש, ייתכן שהלכה כרב נחמן לגבי ערי חומה, שקדושתן פחותה. למשל, אין זה מסתבר שכדי לקדש ערי חומה יהיה צורך בקרבן תודה, שכן אסור להקריב קרבן תודה מחוץ למקדש ואסור לאכלו מחוץ לירושלים.

5. כך שיער רמ"צ נריה בשנת ה'תש"ח: " "ולולי דמסתפינא הייתי אומר עוד, שתנא דידן סבירא ליה שקדושת העיר והעזרות, כלומר קדושת מקדש וירושלים, צריכה "כל אלו", ואילו קדושת ערי חומה דיה ב"אחת מכל אלו". הלכך, תחתונה ש"נתקדשה בכל אלו" הייתה קדושתה קדושת ירושלים ואין הבית נחלט בה, ואילו "עליונה לא נתקדשה בכל אלו, אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים", ולכך הייתה קדושתה קדושת ערי חומה בלבד, והבית נחלט בה. ועיקר החילוק הוא בין טהרה לקדושה. לקדושה - ירושלים שהיא לפני ה' - בעינן באמת "כל אלו", ואילו ערים מוקפות חומה הנקראות "מקום טהור" (זבחים נה, א), יכולות להתקדש ע"י "אחת מכל מאלו"."

"ובאמת מצאתי שחילוק זה מבואר ומפורש ברמב"ם. בהלכות בית הבחירה (ו, יא) כתב: "אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך ועל פי נביא...  וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה, לא במעשיו נתקדש המקום, שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים". ואילו בהלכות שמיטה ויובל (יב, טו) כתב: "וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע. כיון שעלה עזרא בביאה השניה, נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת, מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שניה כביאתן בימי יהושע... ". הרי לנו, שביחס לקדושת ירושלים העיר פסק הרמב"ם שצריך את 'כל אלו' ולכן קידושו של עזרא לא היה קידוש; ואילו ביחס לערים מוקפות חומה, פסק שאין צורך ב'כל אלו', וקידושו של עזרא היה קידוש גמור." " ( קדושת ירושלים וקדושת ערים מוקפות חומה / הרב משה צבי נריה זצ"ל. נכתב בעת המלחמה על ירושלים, י"ד-ט"ו אייר ה'תש"ח, ופורסם ב"מעיין" בשנת ה'תשס"ח ) .

וייתכן שגם על כך תהה רש"י: איזה מן הפרטים שנזכרו בספר נחמיה (ובמשנה) מעכבים את קידוש ערי חומה,  ואיזה מהפרטים מעכבים רק את קידוש העזרה?

6. ליישוב תמיהת רש"י, ננסה לברר את שורש עניינן של ערי-חומה. מדוע דווקא ערי-חומה נחשבות מקודשות יותר משאר ארץ-ישראל?

ערי-חומה, או ערים בצורות, נזכרו כמה פעמים בתחילת ספר דברים, למשל (דברים א כח): "אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים? אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר 'עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם, וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם'", (דברים ג ד): "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא... שִׁשִּׁים עִיר, כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן; כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ; לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד", (דברים ט א): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם".   הערים הבצורות מסמלות את השליטה והאחיזה החזקה בארץ. כשהמרגלים ראו את ערי החומה הענקיות, הם היו בטוחים שבדרך הטבע אין כל דרך לכבוש אותן. ולמרות זאת, ה' נתן אותן בידי עם ישראל.   החל מיריחו, שחומתה נפלה בתרועה ובקול שופר (יהושע ו) , ועד לכל שאר ערי הכנעני שנפלו בידי ישראל בחסדי ה'.   לכן, ערי חומה מסמלות את השגחת ה' על ישראל, שנתן בידם את הארץ בניסים שמעל הטבע.

טקס קידוש החומה, הכולל כהנים התוקעים בחצוצרות, מזכיר את הקפת חומת יריחו ע"י כהנים התוקעים בשופרות,  יהושע ו ד-ה: "וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת; וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל, בשמעכם[כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ" ( פירוט ).    (אגב, שימו לב שנזכר שם גם היובל, והנה עוד קשר נסתר בין ערי-חומה לבין מצוות היובל!).    הטקס נועד להזכיר לבני-ישראל, שה' הוא הנותן להם כוח לכבוש את הערים הבצורות. שכינת ה' מורגשת בערי-החומה יותר מבערים אחרות, ומכאן דיני הטהרה המיוחדים הנוהגים בערים אלה: "שֶׁמְּשַׁלְּחִין מִתּוֹכָן מְצֹרָעִין, וּמְסַבְּבִין לְתוֹכָן מֵת עַד שֶׁיִּרְצוּ; יָצָא - אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ" (משנה כלים א) .

7. בהתאם לאופי הטקס, מסתבר שהוא חל רק על ערים המוקפות חומה ממש, והן הערים העתיקות - ירושלים, עכו, חברון וכו'. גם ה משנה ערכין ט ו מציינת את ה"מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של ציפורים, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, וירושלים, וכן כיוצא בהן ". אלה הערים המסמלות יותר מכל את האחיזה בארץ מאז ולתמיד.

לסיכום שיטת "קידוש בהליכה": קידוש ערי חומה מתבצע ע"י הליכה על חומת העיר. ראוי שבהקפה ישתתפו כהנים התוקעים בחצוצרות, לויים משוררים, ובית-דין של כל ישראל, כפי שהיה בכיבוש יריחו. אולם הפרט המעכב הוא עצם ההקפה המקדישה את העיר לה'.

ב. קידוש באמירה[עריכה]

8. ערי חומה נזכרו גם בעניין קריאת מגילה. המאירי (על מגילה י ב ) כתב: "וקידוש האמור בארץ אינו בתודות ושיר, שאין קדוש תודות ושיר אלא בתוספת העיר והעזרות, אלא קדוש במאמר ובחזקה שמחזיקין בה בתורת ארץ ישראל ".   וכך גם טורי אבן (על מגילה י א ): "אין עניין תודה לענין קדושת ערי חומה, שהרי אמרינן התם (דף ט"ו) אין עזרה מקודשת אלא בשירי מנחה, מ"ט? כירושלים, מה ירושלים דבר הנאכל בה ויוצא ממנה נפסל, אף עזרה וכו', וכיון דטעמא משום-הכי הוא, בשאר ערי חומה לא-שייך האי-טעמא, דהא תודה אינה נאכלת בהן, ואדרבה בביאתה לתוכן נפסלת ביוצא כיון שיצא חוץ לירושלים... ולכן נראה דקדושת ערי א"י היתה בפה, מפי בית-דין ".

9. הרב חיים מבריסק הביא ראיה מכך שהרמב"ם לא מציין שום טקס של קידוש ערי חומה: "מסתימת דברי הרמב"ם בפרק י"ב שם, נראה דבתי ערי חומה אין להם כלל דין קידוש בפני עצמו, ורק דע"י קידוש הארץ הם מתקדשים ממילא בקדושת בתי ערי חומה, דכן הוא הגזירת הכתוב, דהמוקפות חומה בשעת קידוש הארץ יחול עליהן קדושת בתי ערי חומה" (הרב חיים סולובייצ'יק על הלכות שמיטה ויובל פי"ב הט"ז) ;  "כדי לקדש בתי ערי חומה לא צריך לעשות פעולה מסוימת, אלא עצם ביאת עם ישראל (כולו) לארצו, והחלת החיוב מדאורייתא של כל הלכות זרעים יובל ושמיטה, הם עצמם היוצרים את קדושת בתי ערי חומה, הנובעת מכך שכל יושביה יהיו עליה ושיתקיימו מצוות הארץ" ( רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יב / ישי אנגלמן )

10. "לפי הגר"א, קידוש בתי ערי חומה הוא מדין קידוש ארץ ישראל, ואם-כן, בקידוש מחנה ישראל התקדשה א"י והתקדשו אף ירושלים ובתי ערי חומה, כל-אחד לעניין מדרגת קדושתו. אמנם, לא מצאנו במפורש קידוש למחנה ישראל". כך פירש הרב יעקב אפשטיין, מחוקרי "מכון התורה והארץ", בספרו חבל נחלתו, פרק יב, סימן נה - מוקפות חומה בימינו . וראו שם עוד פירוט רב בשיטות הראשונים והאחרונים בנושא זה.

לסיכום שיטת "קידוש באמירה": עם כיבוש הארץ, צריכים מנהיגי ישראל להכריז, שהערים המוקפות חומה הן קדושות בקדושת ערי-חומה - קדושה המתבטאת בדיני טהרה וגם בדיני יובל. ההכרזה יכולה להיות ע"י מפה שבה יסומנו כל ערי-החומה בארץ ישראל. כיוון שמדובר בקידוש בדברים בלבד, ייתכן שאין חשיבות דווקא לחומה פיסית.  ייתכן שבימינו אפשר להגדיר "ערי חומה" ע"י גדר ממתכת, או ע"י חוט העירוב המקיף את העיר, או ע"י הסימון במפת התב"ע.

ג. למעשה[עריכה]

למעשה יש לבחור בין שתי חלופות:

  • קידוש בהליכה: לקדש את כל הערים העתיקות בארץ ישראל, המוקפות חומה פיסית, ע"י הליכה על חומתן. ראוי שבטקס ישתתפו כהנים, לויים ומנהיגי ישראל. הכהנים יתקעו בחצוצרות, הלויים ישירו והמנהיגים יודו לה' על כך שנתן בידינו את הארץ. ניתן לנצל את הטקס לביצוע "תירגול קרבן תודה". ומה טוב יהיה לבצע טקס זה ביום שיחרור ירושלים.
  • קידוש באמירה: להכריז על קדושתם של איזורים מסויימים שיסומנו במפות כ"ערי חומה". הסימונים יתבססו על חומה, גדר, חוט עירוב, תב"ע או כל קריטריון אחר שייקבע, לפי שיקולי תיכנון ושיקולים עירוניים.


תגובות[עריכה]

[1]

-- Erel Segal Halevi, 2015-03-23 22:03:22

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-04-14.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/irxoma