ביאור:ויקרא כז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא כז ד.


ערך האיש וערך האישה[עריכה]

ויקרא כז א-ד: " "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם:  אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה',  " "וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וְהָיָה עֶרְכְּךָ חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; " "וְאִם נְקֵבָה הִוא, וְהָיָה עֶרְכְּךָ שְׁלֹשִׁים שָׁקֶל" ".

בהמשך הפרשה מתואר מהו ה"ערך" של זכר ומהו ה"ערך" של נקבה בגילאים שונים. הטבלה הבאה מסכמת את הערכים (בשקל הקודש):

ערך הזכר

ערך הנקבה

חודש - 5 שנים

5

3

5 שנים - 20 שנה

20

10

20 שנה - 60 שנה

50

30

60 שנה - ומעלה

15

10

מהי המשמעות של הערכים האלה? למה הערך של הנקבה נמוך יותר? ולמה הערך משתנה לפי הגיל? נבדוק כמה אפשרויות.

1.האם הכוונה לערך של חיי האיש או האישה?   לא סביר. בכל התורה יש ערך שווה לחיים של איש ושל אישה. למשל ב (שמות כא כח): "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת, סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"  - שור הנוגח איש או אישה, דינו שווה - סקילה (אמנם במשנה הדין שונה - ראו הוריות ג ז - ואכמ"ל) .

2. האם הכוונה היא לערך בשוק העבדים? לא סביר. נאמר ב (שמות כא לב): "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה - כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל"- שור הנוגח עבד או שפחה, פרט לכך שהשור נסקל כי הרג אדם, בעלי השור צריך לפצות את בעלי העבד או השפחה על הנזק הכלכלי, והפיצוי הוא 30 שקלים גם על עבד וגם על שפחה.    כיוון שמדובר כאן בפיצוי כספי, נראה שהסכום 30 שקלים הוא משמעותי: זה כנראה הערך הממוצע של עבד או שפחה בשוק העבדים. התורה אמנם קבעה שבכל מקרה יתנו כפיצוי את הערך הממוצע, גם אם העבד שווה יותר או פחות מהממוצע, אבל עדיין לערך יש משמעות כלכלית (אם בכל-זאת טוענים שהסכום בשמות כא הוא חסר משמעות כלכלית, ומדובר שם רק על פיצוי שרירותי - אז נראה לי מקל-וחומר שגם הסכום בויקרא כז הוא חסר משמעות כלכלית, כי בשמות כא מדברים על עניין כלכלי מובהק - פיצוי על נזק, ובויקרא כז מדברים על עניין סמלי - מתנה לה') . מכאן שאין הבדל בערך הממוצע בין עבד לשפחה. אמנם עבד טוב יותר בעבודות הדורשות כוח, אבל שפחה עשויה להיות טובה יותר בעבודות הדורשות עדינות ודיוק. לכן, ההפרש של 20 שקלים בין ערך של איש לערך של אישה אינו נובע מיתרון בעבודה. ממה הוא נובע?


3. מצאתי בספר של ר' בן-ציון פירר "הגיונה של תורה" עוד כמה ראיות שהערכים אינם קשורים לכוח עבודה. יש סוג אחר של נדר, שנקרא "נדר דמים", שהוא כן נקבע לפי כוח עבודה. למשל, כשאדם נודר להביא את "דמי פלוני" אז הוא צריך להביא את המחיר של פלוני בשוק העבדים. יש כמה הבדלים משמעותיים בין "נדרי ערכים" ל"נדרי דמים":

  • ב"נדרי ערכים" לגוי אין "ערך", אבל ב"נדרי דמים" אין הבדל בין יהודי לגוי.
  • ב"נדרי ערכים" אי אפשר לנדור ערך של איבר בגוף, אבל ב"נדרי דמים" אפשר (למשל מי שנודר להביא את דמי ידו - מביא את ההפרש בין מחירו עם יד לבין מחירו בלי יד).
  • ב"נדרי ערכים" הערך תלוי רק בגיל ומין וב"נדרי דמים" המחיר יכול להשתנות לפי הרבה גורמים (למשל כושר גופני, כישרונות לעבודות מיוחדות וכו').

באותו ספר יש גם הסבר יפה להבדלים בערכים. לדעתו, הערך נקבע לפי מידת האחריות הרוחנית שמוטלת על האדם:

  • האחריות הכבדה ביותר מוטלת על אדם בין גיל 20 לגיל 60, כי זה הגיל שבו אדם עלול להיות חייב בעונש כרת (ע"פ הגמרא, בית-דין של מעלה עונשים רק מגיל 20, ובגיל 60 אדם נפטר מחיוב כרת). לכן בגיל הזה הערך הכי גבוה.
  • מתחת לגיל 20 האחריות נמוכה יותר, אבל בכל זאת יש אחריות כי אם האדם עבר עבירות בגיל הזה עלולים לצרף אותן לעבירות שהוא עובר אחרי גיל 20. לכן הערך יותר נמוך מאשר בין גיל 20 ל60.
  • אחרי גיל 60 האחריות נמוכה יותר כי אדם לגמרי נפטר מחיוב כרת, ולכן הערך יותר נמוך מאשר לפני גיל 20.
  • ולפני גיל 5 האחריות הכי נמוכה כי אדם עדיין לא למד תורה ("בן 5 למקרא"), ולכן הערך הכי נמוך.
  • לפי זה ברור למה לגוי אין "ערך": אין לו כמעט שום אחריות רוחנית - רק 7 מצוות בני נוח.
  • לפי זה ברור גם למה ערך של אישה נמוך יותר: האחריות הרוחנית שמוטלת עליה קטנה יותר - היא חייבת בפחות מצוות. היחס בין מצוות לא-תעשה (365) לבין כלל המצוות (613) הוא כמעט בדיוק 3/5! אמנם, החשבון לא מדוייק, כי נשים חייבות גם במצוות עשה, ויש מצוות שמוטלות על כל הציבור, או רק על חלקים קטנים מהציבור וכו'. ובכל מקרה אנחנו לא יודעים את הערך המדוייק של כל מצווה. אבל הכיוון הכללי נראה הגיוני.

4. בהמשך הפרשה מתואר העיקרון לקביעת ערך של שדה, (ויקרא כז טז): "וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף"( פירוט ).     הביטוי "בן ששים" נזכר בתנ"ך עוד פעמיים, ובשתיהן הוא נאמר על אדם היולד באופן מפתיע בסוף תקופת הפוריות שלו,  (בראשית כה כו): "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם",   (דברי הימים א ב כא): "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב"( פירוט ).     לפי זה, ייתכן שגם ערכי האדם בפרשתנו נקבעים לפי הפוריות: בגיל 20 עד 60 האדם נמצא בשיא הפוריות שלו, ולכן ערכו גבוה ביותר  ( הרב אמנון בזק על פרשת בחוקותיי , בית המדרש הוירטואלי. תודה לחגי לב על ההפניה) .

  • אמנם, לפי זה לא ברור מדוע ערכה של האישה נמוך יותר - הרי תפקידה של האישה בפוריות הוא גדול יותר - היא לא רק נותנת חצי מהחומר הגנטי אלא גם נושאת את העובר ברחמה!

מקורות נוספים על ערכים[עריכה]

תגובות[עריכה]

בנושא הנידון למעלה, ממליץ לקרוא את מאמרו של הרב אמנון בזק בסוגיא זו. [1]

-- חגי לב, 2018-06-14 19:23:02

יפה, תודה רבה!

-- Erel Segal-Halevi, 2018-06-14 21:43:25


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ערך האיש וערך האישה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/wyqra/arkim