ביאור:ענוה בתפילה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


כשאדם מתפלל, הוא צריך להיות ענו כל-כך, עד שלא יזכור את הזכויות והמעלות שלו, וכשיבקש מה' שיקבל תפילתו, יבקש בזכות אחרים ולא בזכות עצמו. כך אמרו חז"ל בכמה מקומות:

א. תלמוד בבלי, ברכות י: "אמר רבי יוחנן משום הרב יוסי בן זמרא:

כל התולה בזכות עצמו [מבקש בתפילתו שה' יעזור לו בזכות עצמו] - תולין לו בזכות אחרים;

וכל התולה בזכות אחרים - תולין לו בזכות עצמו.

משה תלה בזכות אחרים, שנאמר (שמות לב יג) "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך";

תלו לו בזכות עצמו, שנאמר (תהלים קו כג) "ויאמר להשמידם, לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו, להשיב חמתו מהשחית."

חזקיהו תלה בזכות עצמו, דכתיב (מלכים ב כ ג) "זכר נא את אשר התהלכתי לפניך";

תלו לו בזכות אחרים, שנאמר (מלכים ב יט לד) "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי"; [והיינו דר' יהושע בו לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: מאי דכתיב (ישעיהו לח יז) "הנה לשלום מר לי מר" - אפילו בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום, מר הוא לו]."

ב. ירושלמי תענית ב ט : "משום סומכוס אמרו: ברוך משפיל רמים. ניחא שלמה דכתיב ביה (דברי הימים ב ו ב, מלכים א ח יג) "בנה בניתי בית זבול לך".

ג.  בבלי מועד קטן ט. "אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה; אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה; פתח ואמר (תהלים כד ז) "שאו שערים ראשיכם" ... ולא נענה. כיון שאמר (דברי הימים ב ו מב) "ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" מיד נענה".

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/anwa_btfila

מקורות[עריכה]

רבי יוחנן משום הרב יוסי בן זמרא, תלמוד בבלי, ברכות י:; מתוך אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-28.