ביאור:ענוה בהליכה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ע"פ חז"ל, אחד המאפיינים העיקריים של אנשים גאוותנים הוא, שהם לא רוצים ללכת אל אחרים כדי לדבר איתם, אלא מחכים שהאחרים יבואו אליהם.

כך למשל בבראשית רבה ס ג , לגבי יפתח ופינחס: (ודומה לכך במדרש אליהו רבה, פרשה יב )

"ולא היה שם פינחס שיתיר לו את נדרו?

אלא, פינחס אמר: "הוא צריך לי, ואני אלך אצלו?!"

ויפתח אמר: "אני ראש קציני ישראל, ואני הולך לי אצל פינחס?!"

בין דין לדין אבדה הנערה ההיא... ושניהם נענשו בדמיה של נערה..."

בתלמוד בבלי, (מגילה יד ב) , לגבי דבורה [תרגום לעברית]:

"אמר רב נחמן: לא יאה היהירות לנשים שתי נשים יהירות היו, ושמן מכוער: אחת שמה דבורה, ואחת שמה חולדה.

דבורה, כתוב בה (שופטים ד ו) ותשלח ותקרא לברק - ואילו היא לא הלכה אליו;

חולדה, כתוב בה (מלכים ב כב15) אמרו לאיש - ולא אמרה אמרו למלך"

בתלמוד בבלי, (ברכות י א) , לגבי ישעיהו וחזקיהו:

"אמר רב המנונא: מאי דכתיב (קהלת ח) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר ? - מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיהו לישעיהו:

חזקיהו אמר "יבוא ישעיהו אלי, שכך מצאנו באליהו, שהלך אצל אחאב, שנאמר (מלכים א יח2) וילך אליהו להראות אל אחאב ";

ישעיהו אמר "יבוא חזקיהו אלי, שכך מצאנו ביהורם בן אחאב, שהלך אצל אלישע (מלכים ב ג יב)".

מה עשה הקב"ה? - הביא יסורים על חזקיהו, ואמר לו לישעיהו 'לך ובקר את החולה', שנאמר (מלכים ב כ א; ישעיהו לח) בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא".

ונראה לי שכך גם לגבי משה לעומת דתן ואבירם:

כשמשה שלח לקרוא להם, הם לא רצו לבוא אליו במדבר טז יב: " "וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה " ... "אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה " "

אך משה מחל על כבודו והלך אליהם (במדבר טז כה): "ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל"

וכך גם לגבי שמואל, שאומר המדרש (משנת רבי אליעזר פרשה י'):

"גדולה היא הענוה, שבה נתגדל שמואל. שהרי קראו המלאך שלשה פעמים, והיה סבור שהוא עלי, והיה מזדעזע ונודד משנתו, ובא אצלו, שנ' ויסף קרוא שמואל שמואל בשלישית וגו'. ואלו נתגאה ואמר, עד מתי יהא זה קורא אותי ואני רץ ובא אצלו, וישן ולא עמד, אבד ממנו הנבואה הגדולה הזאת. ולא עוד, אלא שהיה משוטט ממקום למקום לצורך ישראל, אבל לא לצרכו. שנ' והלך מדי שנה בשנה"


נראה מכאן, שמי שרוצה לזכות במידת הענוה, יכול לזכות בה "בהליכה" - בכך שימחל על כבודו ויילך לאנשים שצריכים את עזרתו, ולא יחכה שיבואו אליו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-28.


קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/anwa_bhlika