לדלג לתוכן

ביאור:ספר הרקח - הקדמה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ספר הרקח - הקדמה מהדורה מבוארת | << | חזרה למפתח הספר | >>

הקדמת המדפיס מפאנו

[עריכה]
לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם
עשות ספרים אין קץ לדברי רוח אלדין אלקים קדישין

שיר השירים רבה א א ח וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה: ... ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה, עשה אוזנים לתורה. ואת מוצא שעד שלא עמד שלמה, לא הייתה דוגמא...
בפרשת ויגש, יוסף מסביר לאחים: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה? אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה - לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב!
משנה ד' פרק יום הכיפורים (יומא): מגלגלין זכות על ידי זכאי לעמוד הימנו פרשיות של זכות [הרבים] הראויות לעמוד הימנו...
מגילת אסתר - פתיחה: וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת, אֵין אֹנֵס, כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ - לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ.
פרשת תרומה: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
פרק מבוי שהוא גבוה (עירובין): והאמר רב יהודה אמר שמואל: משום ר' מאיר - כשהייתי לומד אצל ר' עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר, וכשבאתי אצל ר' ישמעאל אמר לי: בני מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך - שמלאכתך מלאכת שמים היא! - שמא אתה מחסר אות אחת, או מייתר אות אחת, נמצאת מחריב את כל העולם כולו!! אמרתי לו: דבר אחד יש לי, וקנקנתום שמו - שאני מטיל לתוך הדיו. אמר לי: וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו? והלא אמרה תורה (פרשת נשא - דיני סוטה) 'וכתב'... 'ומחה' - כתב שיכול למחות? ...
פרשת ויקהל: וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב, וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה בְּלִבּוֹ, כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ.

לעשות אזנים לתורה ידיות בצורת אזניים שאפשר לאחוז בהם את התורה, ראה שיר השירים רבה על משלי שלמה ולהחיות עם רב כיום הזה, לזכות את הרבים
ולעשות כרצון איש ואיש אשר ידבנו לבו
לקרבה אל המלאכה - מלאכת שמים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ללמוד וללמד לשמור ולעשות כדי שיהא לכל אחד ואחד מצוי פת בסלו - ואכל וחי לעולם שטו העם ולקטו איש לפי אכלו מלא עומר לגולגולת דרך יום כה בספר אשר ישאהו על אבתו עד יטרידהו טורח העיון אז יבחר לו אלדים חדשים ויצא אל אהל מועד דרך יום כה לדרוש את ה' מעל ספר איש אלדים בורא מאד מרום מראשון ויחבקהו וישקה"ו נקוד עליו מלמד שלא נשקו בכל לבו עד ישוב בלבו ומצאוהו צרות רבות אשר מן השמים נלחמו אמר יאמר אם אין לנו אלא דברי בן עמרם הן לא נזרע ולא נאסוף תבואתינו ולא נשמע קול בבואו אל הקדש פנימה ויעזוב בגדו וינס החוצה

ובהניח ה' לו מעצבו ומרגזו וישוב לימי עלומיו לאיתנו לפנות בקר והבין לבבו לשקוד על דלתות שערי בית המדרש יהפוך ידו כל היום למצא דברי אגדה המושכים לִבָּן פן יחזור לסורו רע ככה יעשה כל הימים.

ויש אשר ישכון עליו ענן הטרדות מזן אל זן יום ולילה קיץ וחורף לא ירפו ממנו כמעט רגע תכנס בו רוח טהרה וקנא לאלהיו יזל מים מליו כסף ישקול לקנות ולאסוף בר כחול הים מכל הספרים למיניהם וישטחו להם שטוח בחדר משכיתם להיות ממצדיקי הרבים ולהשאילם באופן ברבות הטובה ירבו אוכליה ולא תהא תורה מונחת כרוכה בקרן זוית

וזאת העצה היעוצה היוצאת על כל הארץ מלפני בעל הדפוס

ואם כה יאמרו אלינו באמת ובתמים כונתם רצויה ומעשיהם אינם רצוים ודבר המלך ה' צבאות אינם עושים לעשות מלאכתו מלאכת רמיה ולהחליף כוונת המחבר להראות ולומר על דבר אחד מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא והמכשלה הזאת תחת ידם ועל הרועים חרה אפי המופקדים על ידי עושי המלאכה כי לא באמונה הם עושים

תחת אשר יעבדו את ה' אלדיהם בכל לבבם ושמרו את משמרת בני ישראל שלא יאמרו על מותר אסו' ועל אסו' מותר ונהפוך הוא אשר ישלטו המה והרבו העצים הדליקו האש למען למוג לב והבה המכשולים.

כאשר קרה לזה הספר הנכבד חברו גדול מרבן שמו רבינו אליעזר מגרמיזא נדפס מקדם בפ"אנו העירה. מיוחס היותו מוגה עם רב הדיוק עי' האלוף מאור גלותינו מהר"ר יהודה יעלה איש פיזרו צבי תמיהני על פה קדש כזה ולמה תצא כזאת מלפניו וחס ליה לזרעיה אולם המדפיסים הם אשר מעלו, אולי לא מבני ישראל המה ונתלו באילן גדול ושמשו בשרביטו של מלך ונתכסו בשמלתו לעורו...


הקדמת הרוקח

[עריכה]
נתתי אל לבי גימטריה עם התיבות והכולל תתקל"ז - כמנין אלעזר הקטן בן רבינו יהודה חזק הבלי עולם הזה - שהם שוא ושקר | והעולם הזה עובר | וימי אדם מעטי' והפועלי' עצלים | ומרוב צרות וצוקות נחסרו לבות האדם | כי בגויים אין תורה
ואמרתי אל לבי | לא כל האדם זוכה לידע מלבו חקרי הלכות לסלת סלת נקיה | אכתב ספר אחד למען ירוץ קורא בו למצא חפץ | לידע איך לעשות המצות כאשר צום אלקינו יתברך שמו ויתעלה זכרו

פרשת כי תשא: וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ: רֹקַח מִרְקַחַת - מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה.

וקראתי הספר הזה ר"קח כשמי - א'לעז'ר
וסימן: ר"קח רקח בגימטריה ש"ח כמו אלעזר מרקחת מעשה ר"קח שמן שמן בגימטריה ש"צ, כמו אלעזר בן יהודה | כמו אלעז"ר בן יהודה
כל אדם צריך לרשום שמו בספרו -
כמה תנא דבי אליהו מתחיל: ויגרש את האדם | כי ויגר"ש תקי"ט כמה תנ"א דב"י אליה"ו תקי"ט
ומדרש תדשא מתחיל תדשא הארץ דשא | כי תדש"א תש"ה כמה ז"ה ר"בינו פ"נחס ב"ן י"איר תש"ה
ומדרש בראשי' רבא מתחיל ואהיה אצלו אמון - ואהיה שעשועי' יום יום | ואה"יה שעשועיע"ים כמו רב"ינ'ו הושע"יה ר"בה
ופרקי דרבי אליעזר מתחילין מ"י ימ"לל גבור"ת ה' | כמה אליעזר ב"ן הור"קנוס
וכן סדר עולם מתחיל מאדם ועד נח | מאדם - כמו יוסי


יראת ה' ראשית דע"ת | ראש"ית חכ"מה י"ראת ה' | (משלי, פרק 'חכמות נשים') תחילת ח"כמה י'ראת ה'
אד"ר הכל אהבת השם | ל"מד נבון לב טוב | ע"טרת החכמה ענ"וה יראה | ז"מר נעים ראוי הברכה | ר"בות חדוה הדר השירה
ה"משך בכיוון קול התחינה | ק"שב הבינה ט"וב מתק טעמי תורה | ?"ג?ות ישרים נאוה תהלה | נ'עימות אדם
ח"ן יראה | ז"רע שלום זכרון טוב | ק"יים מצות קדושה ופרישה
אין "אהבה כאהבת "השם | אין "למד כלהג התורה | אין "עטרה כענוה | אין "זֵכֶר כשם טוב | אין "רווח כעשיית המצות
אין "חן כקיום התורה | אין "זכות כמזכה את הרבים | אין "קרבן כשבירת הלב
אין "חכמה כחכמת התורה
אין "יראה כיראת בורא
אין "שמחה כשמחת מצוה
אין קדושה כפרישות | אין בקשה כסליחת עון | אין מדה כבושת פנים | אין חסד כהוכחת חבירו | אין אמונה כהצנע לכת
אין דרך כגמילו' חסדים | אין כושר כאורך רוח | אין יושר כמיישר לשמים | אין חסיד כשמירת חנף
אין תם כמכבד בני ביתו | אין מידה כעובר על פשע
אין אמון כאמנת הייחוד | אין "לקח כסברת הלב | אין "עבודה כעבודת האל | אין "זירוז כעריבות דעת | אין "ר?ון רצון? רנון? כדיבוק חכמים
אין לאהוב כלב טוב | אין לשנוא כגאוה | אין קשה כמחלוקת | אין רע כלשון רע | אין לרחק כמדבר גדולות
אין שיחה בטילה בלא אשמה | אין ישיבת עמי הארץ בלא לצון | אין מושב לצים בלא עון | אין עמידת ריקים בלא זדון | אין כת פריצים בלא רשע
אין 'ק'לות אולי התחלה של נוטריקון אם אין קמח אין תורה... ראש בלא ניאוף | אין מחלוקת בלא פשע | אין הרהור חטא בלא חילול השם
אין אשמה בלא איבה | אין "לעג כמו ליצנות | אין "עבירה כמו עזות | אין "זדון כמו זדון שבוע' | אין "רשע כמו עין רע
אין תיעוב כחליק' לשון | אין שונא כיצר הרע' | אין אויב כחשק תאוה |
אין "אוהב מן אמתת יצר טוב | אין "למעלה מלב טוב | אין "ערמה מן עומד בנסיון | אין "זירוז מן זכירת הבורא | אין "רשף מן רשף היראה
אין חו"זק מן החסידות בתחילתו.


שמ"ע ב"ני מו"סר אב"יך

אהוב בוראך אשר אספך | "להג תורתו בכל לבבך | "עשה מצותיו בכל עת | "זכור יראתו בכל זמן | "ראה ברכתו בכל רגע
"הכר בוראך בארך בורך ? | "קדש עצמך במותר לך | "טהר עשת לב רעיונך | "נקה עצמך מכל חטא
"בכל מדה תן תודה | "נהוג האמת ואהבת חסר
"ראשית חכמה יראת ה' | "בכל דרכיך דעה דע? בוראך | "יראי הש' תירא ותאהוב |  :"נגד עיניך אהבת קונך | "ותן שכר למרוצת רגליך
"יוד כף, כף למד - | "המדה הזאת תמיד בלבבך | "ודע כי הוא רואה | "דרכיך יישר... ועשה צדק | "הצנע לכת עם אלקיך
"חזק בתורה ובקש שלום ואמץ במעשי' טובם בכחך | א"מן בייחוד ה' ובאהבתו


וע"תה ב"ני ש"מע בק"ולי ואש"רי אד"ם שו"מע ל"י
אהוב את ה' אליך | "לבך תשית לדעתו וליחדו | "עבוד עבודתך עדי ערב | "זכור אהבתו בכל עת | "ראה הוא נצב לקראתך
"השתחוה לו כי הוא אביך | "קנך הוא ששך וייכוננך | "טהר עצמך מכל חטא | "נהוג עצמך במידת תרומיות


אלמדך ואתה תוסיף לקח

"אשרי מפחד תמיד | "לבו בחשק בוראו | "עשות מזמוריו ליוצרו | "זוכר אהבת צורו | "רצון תאות עושו
"הומה בשיחות לבו | "קורא שונה ולומד | "טוען עול יראתו | "נבזה בעיניו ומואס
"בהבלי הנאת העולם | "נכא לבב מדכאהו
"רוחו הלא משפיל | "בכוחו כובש יצרוה | "יוצרו לנגדו תמיד | "נאמן מכסה דבר | "וצדיק באמונתו יחיה
"ידבר בנחת עם כל | "הולך בתמימות לבו | "ומנהיג בניו כשורה | "דרך יושר מורה | "הוא מקרב קרוביו
"חסד רודף צדק | "זוכה ומזכה כל | "קיחת דברי' טובים
עושה בקשת אשתו אולי התחלת נוטריקון: אמו "טובה" | מכבד' ודבק בה | ומשיא בניו ובנותיו סמוך לפרקן
עינו טובה בשלו | שמח בטובת אחרים | ואוהב שכיניו וריעיו
ומלוה לעני בדוחקו | ונותן צדקה בסתר ומעשיו לשם שמים
ותמיד השכם והערב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות | ןולומד שם ומתפלל בכוונת הלב
אשריו אשרי בניו | נפשו בטוב תלין


ב"ני לד"ברי הקש"יבה
אל תהרהר אחרי הבורא | אל תאמר מה היה | אל תדרוש במופלא ממך | ואל תחקור במכוסה ממך
אל ימהר לבך לחשוב | אל תדבר על צדיק עתק | אל תפנה אל מדעתך | אל תשכח כל גמוליו
אל תשלט בך אל זר יצרך | אל תתבייש במעשיך | אל תפן אל אוזן התאוה | אל תתאו למטעמותיו
אל תאמר אחטא ואשוב | אל תעמוד בדבר רע | אל תמנע טוב מבעליו | אל תוסף על דבריו |
אל יצא שבועה מפיך | אל יגבה לבך עליך בגאוה | אל תלך במראה עיניך | אל תחשוב תרמית בלבבך
אל תעז פניך ולבבך | אל תרבה תדבר גבוה | אל תנשא עצמך | אל תגביה לדבר בצואר
אל תדבר דברי' בטלים | אל תתן תפארת לעצמך | אל תחרוש על ריעך רעה | אל תריב עם אדם
אל תוכח לץ פן ישנאך | אל תאשר בדרך רעים | אל תשב במושב לצים | אל תלך בדרך אתם
אל ישיאך יצרך לחטו' | אל תהי חכם בעיניך | אל תתחר במריעי' | אל תרף משמוע מוסר
אל תהנה אם יכבדוך | אל תבקש גדולה וכבוד | אל תט ימין ושמאל
אל תחמוד יופי אשה | אל ישם אל דרכיה לבך | אל תקחך במתק דבריה
אל תיגע להעשיר | אל תהיה רע עין | אל תגלה סוד | אל תקנא בעושי עוולה
אל תסגור דלתותיך מן הצדקה | אל תונה עני ואביון | אל תיתן את פיך לחטוא את בשרך
אל תטוש תורת אמך
אל תט מאמרי פי:
"אמת למוד פיך | "לך בדרך טובי' | "עניו תהא בהילוכ' | "זכור תתחסד בישית' | "רבה להתנאות בביאתך
תהא ערום ביראה - | סור מרע ועשה טוב, | כבד נא הוריך | בקש שלום בין איש לרעהו | תוכיח את אמיתך.
תדריכהו בנחת לשמים | תזכה בכל דבריך | הרחק מלצים ופוחזים | תדבק ביראי השם | תשבר רוחך ותאותך
תקרע סגור לבך | תבכה על רוב חטאותך | תודה ועזוב רשע | תחנן לבוראיך על רוב פשעיך לסלוח לעווניך כרוב רחמיו
התפלל אליו ליתן יראתו על פניך | ליטע אהבתו בלבך לעבדו בשמחה
תבקש רחמים על עצמך ועל אשתך ועל בני ביתך:
שלא יבא אחד מהם לידי עבירה ולא לידי דבר בכוע' וחטא | ולא יהא להוט אחר גרונו |
ולא לעסוק בהבל שוא כי אין חפץ לבורא באכילה ובשתייה | מה יתרון שיעמול לרימה ותוליעה
אם תחטא מעט יהא בעיניך הרבה | ותשוב אם תעשה תורה ומעשים טובים
תאמר לכך נוצרתי | הכר בורארך מי בראך | ירא ה' עושך | חשוב כי מלא העולם כבודו
לך בענוה וכובד ראש | אל תתחבר ללצים | אל תשב עם מדברים דברים בטלים | יהא מורא מלכך בין עיניך
תן לבך כי רואה כל מעשיך חוקר לב ובוחן כליות יודע כל מחשבותי' |
חשוב כי הוא בראך ומפרנסך | הוא עשך לו עבד עולם | ע"כ תן יראת' על פניך | השמ' לך לבלתי תחטא

התהלך לפניו והיה תמי' וימצא לבבך נאמן לפניו כי אין לו חפץ בכסילים אנשי לצון ואנשי' רקים ההולכי' אחרי יצרם ומתפרנסין בחשק תאותם החושקים בעידון העולם שוא והבל ובאנשי לצון אין יראה הנה בבא אליהם איך יצעקו לאל ולא ישמע תחת כי שנאו דעת ויראת ה' לא בחרו.


המדריך עצמו בענוה וביראה - הוא מתחכם בירא' אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא את ה' אלקיך תירא - לרבות תלמידי חכמים עבד מלך כמלך, ומכבדו כמקביל פני הכבוד.


"אדם ילוד אשה "ללבך תן הגמול והחסד "עשה עמך יוצרך מיום היית "זרע לחה סרוחה לבנונית "ראה אל תהי כפוי טובה לו. אביך ואמך הם עזבוך והוא אספך ובראך ושמרך עד אשר יצאת מבט' בעת שמחתך דעהו, תעלה מוראו על לבבך, וירעדו כל איבריך עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה במקום גילה שם תהא רעדה כי ברוע פנים ייטב לב וחשוב כי הבורא אצלך שויתי ה' לנגדי תמיד כשאתה מתפלל עמוד באימה וחשוב לפני מי אתה עומד, למי אתה מדבר אם דאגה בלבך - תשיחנה מדעתך בעת תפילתך כי בעמדך לפני מלך הגדול אין לחשוב דאגתך כי אם מוראו ואהבתו לפי שרבים חוטאי נפשם בבית תפילתם יושבים כאבילים ופיהם סתום בל ישוררו לה' צבאות ידונו באש לא נופח על זאת על כן בכל דרכיך דעהו אל תפנה יראת אלקי' מלבך אם מזונותיך מצומצין חשוב ידד בנשימה שנתן באפי ובהבל פי ונתי לי עוני לטובתי לצרוף אותי בכור עוני אם יחמרו פניך על עסק המצות חשוב דמך הנזרק כדמים הנזרקים על גבי המזבח אם ייסורים באים עליך קבלם באהבה ובשמחה וחכם ביראתו כי הוא אדוניך ואת' עבדו קנוי לו הוי מודה לו על כל מדה ומדה אם נתן לך עושר ונכסים וכבוד לא ירום לבך מאחיך האביון כי לא תדע מה ילד יום ושניכם יצאתם ערומי' מן הבטן וביציאתך מן העולם על עפר תשכב כמוהו במקום רמה ותוליעה על פיך יצאו ועל פיך יבאו.

וגם בחייך שמא תצטרך לבריות כמוהו אם תתייסר בבניך יהיו בעיניך כאילו הרגתם בחטאותיך ואל תתרעם על מדותיו כי כל סאון סואן בשולחו דיניו ודע כי בקרבך קדוש לכך נהוג עצמך בקדושה ובפרישות ובטהרה וכשאתה מזכיר שם הנכבד והנורא ירעדו כל איבריך וכווין לבך אלא בוראך לבוראך? כשאתה עומד בתפילה וקודם ישצא הדיבור מפיך חשוב פירוש ביאורו אם רעיונך בא לך באמצע תפלתך החרש עד שתכוין לבך ביראת הבורא ודקדק בכל תיבה ותיב' לנענע שפתיך ולהרגיש הדיבו' שלא תטעה כאילו אתה עונה מעות שאתה נותן כוונה והבנה למנין כשאתה עומד בתפילה אמו': מה אני ספון לתת עטרה למלך הכבו' ולהזכיר שמו הגדול ולבש חרדה כשם שאמר אברהם: הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר הלא בני מעלה יראו ויבהלו מפניו וסביביו נסערה מאד אף אני קרוץ מחומ' לא בינת אדם לי, נבזה בחיי ונמאס במותי אקרע סגור לבי ואבא פתחיו בירא' ובענוה כי בכל מקום שמצינו גדולתו מצינו ענותנותו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח על כן בעוד רוחך בתוך נדנה - חשוב ביראת בוראך גול אל ה' מעשיך ויכונו מחשבותיך יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מות ותסיר עצמך מן המהירות ומן העקשות מן הגאוה ומן העצלות אחוז בענוה ובשלום ואל תקנא בעושי עולה כי אם ביראת ה' כל היום והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרו ואם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו הלא עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ ודע כי מנוסה יש בנוי או בגבור' או בכבוד או בקנאה או בחכמה או בעושר או בעוני או בתוקף יצר הבירה ודע כי המצוה והיראה מכבין אש היצר והתורה תבלין להסיר המחשבה רעה

אלמדך זה השער שרשי עיקר

  • שרש אהבת השם בכל לב ונפש ומאד, והנפש קשורה באהבתו בשמחה
  • 'שורש ליראה את ה עוזב תאותו וקשה לו לעשות מצות ועושה ביראה
  • שורש ענוה מרחיק מן הכבוד ואינו משיב למחרפיו וחושב עצמו כאין
  • שורש זכירת השם והתפילה באהבה ובשמחה ובחינון לב בבקשות
  • שורש' ראש החסידו בתחלתו ואינו נוטר ואינו משקר ועושה לפנים משורת הדין
  • שורש התורה להעמיק לדעת להשכיל ולהסביר ולשומעה לתיאבון ולסלסלה
  • שורש קבלת חכמים וסוד ומוסר, משפיל רוחו, שומע ומכסה דבר, ואוהב תוכחה
  • שורש' טהרה ופרישו וזהירות ממאכל וממשת' וממלבושים וממחשבות
  • שורש נקיות מחטא ומקנאה ומאיס' נקי כפיים ובר לבב, ונקי מכל נבלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.