לדלג לתוכן

ביאור:ספרי זוטא במדבר/יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק יד

[עריכה]

פסוק לד

[עריכה]


אוסף דרשות, שכולן טוענות ששלוחו של אדם כמותו. הדרשה של ר' ישמעאל מבוססת על האשמת ישראל במה שעשו שליחיהם לתור את הארץ. הדרשה של ר' עקיבא מבוססת על הכהנים במקדש, שהקריבו עבור כל העם; וראו תוספתא תענית ג ב. הדרשה של ר' יהושע מבוססת על שחיטת הפסח, הנעשית ע"י אחד מהחבורה, וראו מכילתא פסחא ה.



"במספר הימים אשר תרתם", אמר ר' ישמעאל: וכי ישראל תרו אותה? והרי שנים עשר בלבד תרו אותה!
אלא לפי שהיו שלוחיהן, ששלוחו של אדם כמותו בכל מקום!
ר' עקיבא אומר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "והקרבתם אשה לה'" (ויקרא כג, ח)
והלא הכהנים היו המקריבין! אלא ששלוחו של אדם כמותו!
ר' יהושע אומר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" (שמות יב, ו)
וכי כל הקהל כולן שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! - אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו!



ר' אליעזר מתבסס על כך שירמיה שלח את ברוך בן נריה לכתוב את המגילה, למרות שהציווי נאמר לו; ועל כך שמשה לא עשה בעצמו את כלי המשכן למרות שהציווי היה לו. ר' זכאי מתבסס על כך שכורש, שהיה צדיק, לא בנה את ירושלים אלא הרשה לאלו מישראל שרצו בכך לעלות לארץ ולהיות בירושלים.
לבסוף מובאות שתי דרשות אנונימיות: אחת מבוססת על כך שאליהו לא המליך את חזאל על ארם, ולא את יהוא על ישראל, אלא העביר משימות אלו לאלישע, וגם אלישע שלח שליחים לעשות זאת. השניה מבוססת על הפגיעה של בני עמון בשליחי דוד, שנחשבה כפגיעה בדוד עצמו.



ר' אליעזר אומר: מנין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ויהי דבר ה' אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה:
שוב קח לך מגלה אחרת וכתוב עליה" (ירמיהו ל"ו, כ"ז-כ"ח); מה עשה ירמיה?
לקח מגלה אחרת ונתנה לברוך בן נריה – וכתבה. והלא הקדוש ברוך הוא אמר לו "כתוב"!
אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו! ממי למד? ממשה רבינו
שאמר לו הקדוש ברוך הוא "ראה ועשה בתבניתם" (שמות כה, מ)
וכתיב "ויעשו כל חכם לב" (שמות לו, ח) - מיכן ששלוחו של אדם כמותו!
ר' זכאי אומר: הרי הוא אומר "כה אמר ה' למשיחו לכרש" וגו' (ישעיה מה, א)
מה הוא אומר בסוף? "אנכי העירתיהו בצדק" (ישעיה מה, יג)
והקב"ה אומר "הוא יבנה עירי וגלותי ישלח" (ישעיה מה, יג)
וכרש אומר "מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל" (דברי הימים ב לו, כג), מיכן ששלוחו של אדם כמותו!
וכן את מוצא, שהקב"ה מצוה את אליהו ואמר לו "ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל" (מלכים א יט, טז),
ואליהו צוה את אלישע, ואלישע שלח את יונה – ומשחו
שנאמר "ואלישע הנביא קרא לאחד מן הנביאים" (מלכים ב ט, א) מיכן למדנו ששלוחו של אדם כמותו!
אף הקדוש ברוך הוא הסכים על ידו, כאלו אליהו משחו; שנאמר "ומאלהים היתה תבוסת אחזיה" (דברי הימים ב כב, ז)
וכן את מוצא באלישע שמשח את חזאל, והלא לאליהו צוה הקדוש ברוך הוא שימשח אותו!
שנאמר "ומשחת את חזאל למלך על ארם" (מלכים א יט, טו) אלא מיכן ששלוחו של אדם כמותו!
דבר אחר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד" (שמואל ב י, ו)
וכי בדוד עשו כלום? אלא כיון שעשו לשלוחיו - כאלו עשו בו, ששלוחו של אדם כמותו!