ביאור:נהם
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נהם = אנחת צער וכעס
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
נהמה היא קול שנזכר בפסוקים הקשורים לכעס וצער של בני אדם:
- (יחזקאל כד כג): "וּנְמַקֹּתֶם בּעֲוֹנֹתֵיכֶם, וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו"
- (תהלים לח ט): "נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי"
- (משלי ה יא): "וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ... כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע..."
מכאן מסתבר, שגם נהמה של בעלי חיים - כפיר או אריה - קשורה לצער: "נהם באריה הוא בזעפו, בעת שאין לו טרף; וזה הבדלו מן שאגה, שהוא בשמחתו, בעת יש לו טרף" (מלבי"ם, ביאור המילות משלי יט יב) :
- (משלי יט יב): "נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ"(ראו זעף מלך ).
- (משלי כ ב): "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ"(ראו נהם ככפיר ).
- ישעיהו ה כט: " "שְׁאָגָה" "לוֹ, ושׁאג כַּכְּפִירִים" "וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל" " - האויב ישאג כמו לביא שכבר טרף, אבל יישאר רעב וינהם כמו כפיר שעדיין לא אכל, כלומר, הוא לא ישבע מהרג;
- (משלי כח טו): "אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק, מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל"- כמו אריה השואג מתוך רעב, שמנהגו לפגוע בכל חיה שנקרית בדרכו גם אם היא חלשה ודלה, כך מושל רשע יפגע בכולם, גם בשכבות החלשות ( פירוט ).
פירושים נוספים
[עריכה]גם לים יש נהמה:
- (ישעיהו ה ל): "וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם, וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חָשַׁךְ צַר וָאוֹר חֹשֶׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נהם - אנחת צער וכעס
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-31.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nhm