ביאור:נדרים יז ב - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד קודםתלמוד בבלימסכת נדריםעמוד הבא
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גמרא[עריכה]

אין נדר בתוך נדר!
קשיא.
  • תנן: "יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה". היכי דמי? אילימא דאמר: "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר", דכוותה גבי "שבועה שלא אוכל תאנים" וחזר ואמר: "שבועה שלא אוכל ענבים", אמאי לא חלה שבועה על שבועה?
אלא היכי דמי דלא חלה שבועה על שבועה? כגון דאמר: "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר: "שבועה שלא אוכל תאנים", דכוותה גבי נזירות היכי דמי? דאמר: "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום", וקתני: "יש נדר בתוך נדר". קשיא לרב הונא!
אמר לך רב הונא: מתניתין – דאמר: "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר", דכוותה גבי שבועה דאמר: "שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר: "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", דלא חיילא.
והאמר רבה: "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר: "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", ואכל תאנים והפריש קרבן, וחזר ואכל ענבים, הויא להו ענבים חצי שיעור, ואין מביאים קרבן על חצי שיעור. אלמא היכא דאמר: "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר: "שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", מיגו דחל שבועה על ענבים, חיילא נמי על תאנים!
רב הונא לא סבירא ליה כרבה.
  • מיתיבי: מי שנזר שתי נזירות, מנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל עליה, עלתה לו שניה בראשונה.
היכי דמי? אילימא דאמר: "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר", אמאי עלתה לו שניה בראשונה? הא איכא יומא יתירא!
אלא פשיטא דאמר: "הריני נזיר היום", "הריני נזיר היום",

ר"ן[עריכה]

  • תנן יש נדר בתוך נדר וכו' – היכי דמי, אילימא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר, ודכוותה גבי שבועה אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים, אמאי לא חיילא שבועה על שבועה – יש לומר, דהאי דמדמה לה מקשה לאומר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל ענבים", וכי מפרקינן מדמינן לה ל"שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", בהא נחתינן וסלקינן, דמקשה אזיל בתר דינא, ומתרץ בתר לישנא.
והכי מקשי: ודאי כי אמרת ב"הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר" דנזירות חלה על נזירות, היינו משום דכי אמר "הריני נזיר היום", קיבל עליו שלושים יום הראשונים, וכי אמר "הריני נזיר למחר", קיבל עליו [סך הכל] שלושים ואחד, ולפי שאין נזירות פחותה משלושים יום, צריך למנות שלושים אחרים. נמצא שאין נדרו שני משותף עם נדר ראשון כלל, אלא כל חד וחד קאי באפי נפשיה. וכיוון שכן, דכוותה גבי שבועה נמי לא משכחת לה אלא באומר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שבועה שלא אוכל ענבים", וכי האי גוונא אפילו בשבועות נמי חלה שבועה על שבועה.
אלא ודאי מדתנן בשבועות דאין שבועה בתוך שבועה, ועל כרחך בששתי שבועות חלות על דבר אחד מתוקמה, דכוותה בנדרים קתני "יש נדר בתוך נדר", וקשיא לרב הונא!
ומפרקינן: אמר לך רב הונא, מתניתין דאמר "הריני נזיר היום", "הריני נזיר למחר". כלומר, לא תיזיל בתר דינא, אלא זיל בתר לישנא, דכי אמר "הריני נזיר למחר", ממחר ועד שלושים יום קאמר, והווה ליה כאילו אמר "הריני נזיר היום ומחר", שאף כאן עשרים ותשעה יום מנדר השני מעורבין בזמן הנדר ראשון. ואף על פי שאותן עשרים ותשעה ימים אינן חלין כלל מחמת נדרו שני, מכל מקום בהאי לישנא חייל נדריה, לעניין שיהא יום שלושים ואחד סוף שלושים יום של נזירות שניה, שהרי הוא כך נדר. נמצא שעל עשרים ותשעה ימים מנזירות ראשונה, חלה נזירות שניה, לעניין שתהא יום שלושים ואחד לנזירותו. אלא לפי שאין נזירות פחותה משלושים יום, צריך למנות עוד לתשלום שלושים בשביל נדר שני. ודכוותה גבי שבועות, כי אמר "שבועה שלא אוכל תאנים", וחזר ואמר "שלא אוכל תאנים וענבים", לא חיילא שבועה בתרייתא על תאנים כלל, דלית ליה לרב הונא שתחול שבועה על שבועה אפילו בכולל.
ועדיין אין דעתי נוחה בזה, דמכל מקום, כי היכי דבשבועה שניה אינה חלה על תאנים, מפני שכבר נשבע עליהם, כך נזירות שניה אינה חלה בעשרים ותשעה יום ראשונים, מפני שכבר נזר בהם.
לפיכך אני אומר, דכי אמרינן: "וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים", הכי קאמר: שלא אוכל אותם כאחת. ובכי האי גוונא נמי מתפרש האי לישנא בסוף פרק "שבועות שתים" בתרא. ואמר רבה, דמיגו דחיילא שבועה על ענבים, חיילא נמי אתאנים; ונפקא מינה, שאם אכל תאנים וענבים בהעלם שבועה ראשונה, והתרו בו משום שניה, לוקה.
ואמרינן דרב הונא לא סבירא ליה דרבה, דבכי האי גוונא סבירא ליה לרב הונא דלא חיילא שבועה שניה כלל, דכיוון דאתאנים לא חיילא, אין לה מקום כלל, שהוא על שניהם יחד נשבע ולא על ענבים בלבד. ובנדרים נמי, אילו היה דינן כשבועות, היה לנו לומר דכיוון דאעשרים ותשעה יום לא חיילא נזירות שניה, ביום שלושים נמי לא חיילא; שהרי כשאמר "הריני נזיר למחר", לשלושים יום כאחד נתכוון ולא ליום שלושים בפני עצמו, והוו להו עשרים ותשעה יום כתאנים, ויום שלושים כענבים.
  • אלא פשיטא דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר היום ותיובתיה דרב הונא – כלומר, חיילי שתי נזירות כי האי גוונא. דאי לא, מה עלתה לו שניה בראשונה? הרי לא חלה שניה כלל!
ואם תאמר, ומאי קושיא? נהי דאילו לא נשאל על הראשונה – לא חיילא שניה, וכדרב הונא, כי מתשיל עלה – משכחת רווחא וחיילא, וכדאמר רבא לקמן, דאף על גב דאין שבועה חל על שבועה, אם נשאל על הראשונה – שניה חלה עליו. ולקמן נמי מסייעינן ליה לרבא מהא מתניתא.
יש לומר, משום דאכתי לא קים לן בהא דרבא, וסבירא לן דאי לא חייל השתא – לא חיילא נמי בתר זמנא, משום הכי לא מפרש להו כדרבא.