ביאור:נדרים ד א - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמוד קודםתלמוד בבלימסכת נדריםעמוד הבא
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גמרא[עריכה]

  • רב אחא בר יעקב אמר: כגון דנדר והוא בבית הקברות.
הניחא למאן דאמר: לא חיילא עליה נזירות מאלתר; אלא למאן דאמר: מאלתר חיילא עליה, מי איכא בל תאחר? ועוד, האמר מר בר רב אשי: חיילא נזירות עליה מאלתר, וכי פליגי – לעניין מלקות פליגי.
אפילו הכי קם ליה בבל תאחר, משום דקא מאחר נזירות דטהרה.
אמר רב אשי: הואיל וכן, נזיר שטימא עצמו במזיד, עובר משום בל תאחר דנזירות טהרה.
  • רב אחא בריה דרב איקא אמר: עובר בבל תאחר תגלחתו. ולא מיבעיא למאן דאמר תגלחת מעכבת, אלא אפילו למאן דאמר תגלחת אינה מעכבת, מצוַת גילוח מיהא לא מיקיים.
  • מר זוטרא בריה דרב מרי אמר: עובר בבל תאחר קרבנותיו.
ומן הכא נפקא ליה? מהתם נפקא ליה: "כי דרוש ידרשנו", אלו חטאות ואשמות (ראש השנה ה ב)!
מהו דתימא, חידוש הוא שחידשה תורה בנזיר.
מאי חידוש? אילימא דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר, הרי חטאת חֵלֶב, שאין מתפיסה בנדר ועובר בבל תאחר!
אלא מאי חידושיה? סלקא דעתך אמינא, הואיל ואם אמר: הריני נזיר אפילו מן חרצן – הוי נזיר לכל, אימא לא ליעבור עליה משום בל תאחר, קא משמע לן.
הניחא למאן דאמר כי נזיר מן חרצן הוי נזיר לכל; אלא לרבי שמעון, דאמר: אין נזיר עד שיזיר מכולן, מאי איכא למימר?
ועוד, האי חידוש לחומרא הוא!
אלא מאי חידושיה? דסלקא דעתך אמינא הואיל ...המשך בעמוד הבא...

ר"ן[עריכה]

  • כגון שנזר והוא בבית הקברות – שצריך לצאת מיד ולקבל עליו נזירות, וכי לא נפיק, קם ליה בבל תאחר.
  • הניחא למאן דאמר לא חיילא נזירות עליה לאלתר – פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש בפרק ג' דנזיר (נזיר טז ב), דלרבי יוחנן, אי אכיל ושתי יין בבית הקברות – לקי, דחיילא עליה נזירות מיד; ולריש לקיש – לא חיילא עליה נזירות מיד, ולכי נפיק מבית הקברות צריך לחזור ולקבל.
  • אלא למאן דאמר מאלתר חיילא עליה מאי איכא למימר – דכיוון דחיילא עליה נזירות, ליכא בל תאחר לעולם.
  • חיילא עליה נזירות מאלתר – ולא צריך קבלה כי נפיק, ולעניין מלקות הוא דפליגי, אי לקי על אכילת ענבים בעודו בבית הקברות. וכיון דחל עליה נזירות ולא צריך קבלה, מאי בל תאחר איכא?
  • דקא מאחר ליה לנזירות דטהרה – ומשום הכי קם ליה בבל תאחר.
  • הואיל וכך – כלומר, כיוון דאמרת דאף על גב דחל עליה נזירות, כיוון דלא חייל עליה בטהרה איכא בל תאחר – אף נזיר טהור שטימא עצמו במזיד, עובר בבל תאחר ולקי.
דאף על גב דכבר אזהריה רחמנא אטומאה בתרי לאווי, כדכתיב: "לא יטמא", וכתיב נמי: "על כל נפשות מת לא יבא", ואמר נמי: "והימים הראשונים יפלו", לאו למימרא שלא יהא עליו עונש אחר, אלא מילקא נמי לקי משום בל תאחר.
  • תגלחת מעכבת - פלוגתא היא דרבי אליעזר ורבנן (נזיר מו א), דלרבי אליעזר, הא דכתיב: "ואחר ישתה הנזיר יין", היינו אחר כל המעשים כולן, דהיינו תגלחת והרצאת דמים; ולרבנן, מיד שהביא קרבנותיו מותר ביין.
  • בל תאחר קרבנותיו – להך אוקימתא אינו עובר בבל תאחר אלא לאחר שלוש רגלים.
  • אלו חטאות ואשמות – וקרבנות נזיר הרי הן בכלל.
  • מהו דתימא – אי לאו היקישא דנדרים.
  • דלא מתפיס לה לחטאת נזיר בנדר – דקילא, שאינו יכול להתפיסה בנדר; שאם אמר: "חטאת נזיר עלי", והוא אינו נזיר, לא אמר כלום. והואיל וקילא, סלקא דעתך אמינא לא ליקום עליה בבל תאחר.
  • ופרכינן: הרי חטאת חלב – כלומר, כל החטאות, דהכי מיקרי כולהו, 'חטאת חֵלֶב', אית בהו הך קולא, ואפילו הכי קאי עלייהו בבל תאחר, והיקישא למה לי?
  • אפילו מן חרצן הוי נזיר לכל – לכל דיני נזירות.
  • ועוד חידוש לחומרא הוא – והיכי מייתית מיניה קולא דלא ליקום בבל תאחר?