ביאור:מתי ידעו רחל ולאה על הרמאויות של לבן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

"כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ " (בראשית ל טז)

  • איך רחל משכירה ללאה את יעקב? הרי שתיהן היו משכורתו על עבודתו אצל לבן, וכיצד הן יכולות להחליט למי מהן הוא שייך?
  • איך יעקב מסכים לזה? לא הספיקה לו הפעם הקודמת שקיבל את לאה במקום את רחל?
  • מה פירוש דבריה של לאה "המעט קחתך את אישי?" - הרי היא זו ששיתפה פעולה עם רמאותו של לבן והתחפשה לרחל ביום החתונה?

תשובה[עריכה]

התורה סיפרה לנו את התגלגלות הדברים בין לבן ליעקב, אך לא בטוח שלבן שיתף את בנותיו בכל עיסוקיו ורמאותו.

יתכן שללאה ולרחל הוא הציג את הדברים כך:

יעקב הוא רכוש של המשפחה, וככזה לבן נותן אותו במתנה ללאה (לא כשכר על עבודתו).
לאחר מכן הוא גם נותן לו (משום מה) את רחל, ולכן לאה רואה בזה "קחתך את אישי".

זה גם מסביר למה כשיעקב החליט ללכת חזרה ארצה, הוא היה צריך לאסוף את נשיו לשדה, ולספר להם את הסיפור האמיתי:

"וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים..." (בראשית לא ז)

יעקב מאריך אמנם בנושא החלפת המשכורת של הצאן, אך הוא רומז בכך להחלפת הנשים כמשכורתו.

רק לאחר שהוא מספר להם את זה הם מגלות בפעם הראשונה: "כי מכרנו, ויאכל גם אכול את כספנו".

רק בשלב זה העמיד יעקב את הדברים כהוווייתם, והעביר את רחל ולאה מהצד של לבן, לצד של יעקב וה'.

מקורות[עריכה]

"שכירות תמוהה", מאת איתי אליצור, מקור ראשון, פרשת ויצא תשס"ז