ביאור:משלי כב כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משלי כב כו: "אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף, בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת;"

תרגום מצודות: אל תהי בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה, להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים; ובחברת אנשים הנעשים ערבים על משאות (הלוואות) (וכפל הדבר במילים שונות) -

תרגום ויקיטקסט: אל תהיה מאלה שתוקעים כף (מתחייבים להיות אחראים למעשי הזולת), ואל תהיה מאלה שחותמים ערבוּת על מַשָּׁאוֹת (חובות) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כב כו.


דקויות[עריכה]

הביטוי תקע כף עניינו לקח אחריות מלאה למעשיו של הזולת, ובפרט להלוואה.

משׁא (ש' ימנית) הוא חוב, הלוואה (מהשורש נשה), כמו ב(דברים כד י): "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה, לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ".

הפסוק מזהיר את האדם שלא להיות ערב בהלוואה (כמו פסוקים רבים נוספים בספר משלי), אבל הוא מוסיף עוד איום - אם יתברר שהלווה לא שילם, ידרשו ממך את הכסף, ואם לא יהיה לך, ייקחו לך את כל הרכוש, כולל אפילו המיטה; ראו בפסוק הבא.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/22-26