ביאור:מעומד/חזל/תלמוד/בבלי/כתובות/פרק ו/משנה ב
<< כתובות פרק שישי (מציאת האשה) משנה ב (הפוסק מעות לחתנו) >>
כתובות פרק שישי משנה ב[עריכה]
מתניתין משנתנו. ההלכות המשוננות בפינו - בית הנשיא הלל וצאצאיו, והועלה על הכתב ביוזמת צאצאו רבי יהודה הנשיא
- הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו
- אמרו חכמים יכול הוא שיאמר:
- לאחיך? - הייתי רוצה ליתן. ולך? - אי אפשי ליתן.
- פסקה להכניס לו אלף דינר?
- - הוא פוסק כנגדן חמש עשרה מנה.
- וכנגד השום?
- - הוא פוסק פחות חומש.
|
כתובות דף סו עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
- שום במנה ושוה מנה? אין לו אלא מנה.
- שום במנה? - היא נותנת שלשים ואחד סלע ודינר
- ובארבע מאות? - היא נותנת חמש מאות
- מה שחתן פוסק? - הוא פוסק פחות חומש:
תלמוד בבלי על כתובות פרק ו משנה ב[עריכה]
גמרא הלימוד - כלומר: הדיון במשנה (הנקראת בתלמוד הארץ-ישראלי 'הירושלמי': הלכה) בידי הדורות שאחרי חתימת המשנה וחורבן הארץ בעקבות מרד בר-כוכבא
ירושת האחים[עריכה]
תנו רבנן:
- אין צריך לומר ראשון תלמיד חכם ושני עם הארץ.
- אלא אפילו ראשון עם הארץ ושני תלמיד חכם,
- יכול לומר:
- לאחיך? - הייתי רוצה ליתן. לך? אי אפשי ליתן.
ירושת אישה עשירה[עריכה]
פסקה להכניס לו אלף דינר כו':
היינו רישא?
תנא שומא רבה, וקתני שומא זוטא.
תנא שומא דידיה וקתני שומא דידה: