ביאור:מסכת גרים - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מסכת גרים (מהמסכתות הקטנות)
- ראה במהדורת ש"ס וילנא - הודפס בסוף כרך מסכתות עבודה-זרה והוריות. (אתר כתבים עבריים)
פרק ראשון - הרוצה להתגיר
[עריכה]גרים פרק א הלכה א
[עריכה]- הרוצה להתגיר אין מקבלין אותו מיד
- אומרים לו:
- מה לך להתגיר? | הלא אתה רואה את האומה הזאת
- נמוכה וכפופה ושפילה מכל האומות | וחולאין ויסורים באים עליהן
- וקוברים בנים ובני בנים | ונהרגין על המילה ועל הטבילה ועל שאר כל הַמִּצְּוֹת
- ואינם נוהגים בפרהסיא כשאר כל האומות
גרים פרק א הלכה ב
[עריכה]- אם אמר איני כדאי - פוטרין אותו והולך.
גרים פרק א הלכה ג
[עריכה]- קבל עליו -
- הורידהו לבית הטבילה
- וכיסהו במים עד מקום הערוה
- ואומרים לו מקצת דקדוקי מִּצְּוֹת
- על מנת שהוא נותן בשכחה ובלקט ובפיאה ובמעשר.
גרים פרק א הלכה ד
[עריכה]- כשם שאומרים לאיש כך אומרים לאשה,
- על מנת שתהא זהירה בנדה ובהדלקת הנר.
גרים פרק א הלכה ה
[עריכה]- טבל ועלה אומרים לו דברים טובים ונכונים:
- במי נדבקתָּ? אשריך! במי שאמר והיה העולם.
- שלא נברא העולם - אלא בשביל ישראל,
- ולא נקראו בנים למקום - אלא ישראל,
- ואין חביבין לפני המקום - אלא ישראל,
- כל אותם דברים שדברנו לך -
- לא אמרנו לך אלא להרבות שכרך.
גרים פרק א הלכה ו
[עריכה]- גר שמל ולא טבל, טבל ולא מל - הכל הולך אחר המילה: דברי רבי אלעזר.
- רבי עקיבא אומר: אין טבילה מעקבת.
גרים פרק א הלכה ז
[עריכה]- כל המתגיר משום אשה, משום אהבה, משום יראה: אין זה גר.
- וכן היו רבי יהודה ורבי נחמיה אומרים:
- כל אותם שנתגיר בימי מרדכי ואסתר - אינם גרים.
- שנאמר: ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם.
- - וכל שאינו מתגיר לשם שמים - אינו גר.
גרים פרק א הלכה ח
[עריכה]- האיש מטביל לאיש,
- והאשה מטבלת לאשה, אבל לא את האיש.
גרים פרק א הלכה ט
[עריכה]- גר שנתגיר - והיו לו יינות:
- ואמר: 'ברי לי שלא נתנסך מהם' -
- מותר לו ואסורים לאחרים.
- רבי עקיבא אומר:
- מה?! אם לאחרים אסורים, אוסר לעצמו!!
- רבי עקיבא אומר:
- אם אמר - אף גבי כל חבר: 'נעשו בטהרה' -
- הרי זה נאמן.
גרים פרק א הלכה י
[עריכה]- ישראל שהלוה לנכרי ונכרי שהלוה לישראל
- ואחר כך נתגיר -
- גובה את הקרן, ואינו גובה את הריבית.
- רבי יהודה אומר: אם מתחילה - זקפן עליו במלוה,
- גובה את הכל.
גרים פרק א הלכה יא
[עריכה]- הא - כיצד?
- נולד לבן אדם בן בכור:
- עד שלא נתגיר - פטור, משנתגיר - חיב.
- ואם ספק - פטור.
פרק שני - גר נימול
[עריכה]גרים פרק ב הלכה א
[עריכה]- גר נימול לעולם לשמונה בדפוסים: לח'
- הא - כיצד?
- עד שלא טבלה אמו - נולד בן? נימול בן יומו.
- משטבלה אמו - נולד? נמול לשמונה בדפוסים: לח'
גרים פרק ב הלכה ב
[עריכה]- גר שנתגיר מהול, או ספק שנולד מהול,
- צריך להטיף ממנו דם ברית - כדברי בית שמאי.
- ובית הלל אומרים: אינו צריך.
גרים פרק ב הלכה ג
[עריכה]- אמר רבי מתיא בן חרש
- משום רבי שמעון:
- לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על גר שנתגיר מהול, ועל תינוק שנולד מהול.
- על מה נחלקו?
- על תינוק שנולד מהול ביום השבת:
- - שבית שמאי: דוחין עליו את השבת להטיף ממנו דם ברית,
- ובית הלל אומרים: אינו צריך.
- אמר רבי מתיא בן חרש
גרים פרק ב הלכה ד
[עריכה]- עבד שטבל לפני רבו - הרי הוא בן חורין.
- מעשה בבלוריא ברוריה - לפי המודפס בש"ס וילנה בעקבות החיד"א המלכה,
- שטבלו מקצת עבדיה לפניה, ומקצת עבדיה לאחריה.
- ובא מעשה לפני חכמים ואמרו:
- אלו שטבלו לפניה - בני חורין, ולאחריה - משועבדין.
גרים פרק ב הלכה ה
[עריכה]- כשם שישראל נכנסים לברית בשלוש בדפוסים: בְּ-ג' מִצְּוֹת,
- כך גרים נכנסין: למלה, ולטבילה ולקרבן.
- שנים בדפוסים: ב' מעכבין, ואחד בדפוסים: וְ-א' אינו מעכב.
- רבי אליעזר אומר: גר שנתגיר צריך להפריש רביעית לקִנוֹ.
- רבי שמעון אומר: אינו צריך.
גרים פרק ב הלכה ו
[עריכה]- נפרעים מן הגרים - כדברי רבי יוסי.
- רבי יהודה אומר - אין נפרעין ממנו, אלא הרי הוא כבן יומו.
גרים פרק ב הלכה ז
[עריכה]- אמר רבי חנינה בר גמליאל:
- מפני מה גרים מעונין?
- - מפני שהם מחשיבים קודם לשנה וקודם לשתים 'שאגבה את חובי, ואעשה כל צרכי'.
- אלו? ממון הן?!
- כדבריך. אלא: שהם קוברים בנים ובני בנים.
- וחלאים רעים ויסורין באין עליהם.
- מפני מה מעונים?
- מפני שבע מצות שנצטוו עליהם בני נח.
- אמר רבי חנינה בר גמליאל:
פרק שלישי - איזהו גר תושב
[עריכה]גרים פרק ג הלכה א
[עריכה]- איזהו גר תושב?
- כל שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה - דברי רבי מאיר.
- רבי יהודה אומר: כל שקיבל עליו שלא להיות אוכל נבילות.
גרים פרק ג הלכה ב
[עריכה]- רוקו ומושבו ומשכבו ומי רגליו - טמאין.
- עיסתו, ושמנו ויינו טהורים.
- ועובר על 'בל תונה', ו'בל תעשוק' ו'בל תלין פעולת שכיר'.
גרים פרק ג הלכה ג
[עריכה]- אין משיאין לו, ולא נושאין ממנו נשים,
- ולא מלוין אותו, ולא לוין ממנו ברבית.
גרים פרק ג הלכה ד
[עריכה]|
לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו - אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו. עִמְּךָ יֵשֵׁב, בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר - בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בַּטּוֹב לוֹ, - לֹא תּוֹנֶנּוּ! |
- אין מושיבין אותו בספר, ולא בנוה רע,
- אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל,
- במקום שאמנותו יוצאת, שנאמר:
- כי תצא עִמְּךָ יֵשֵׁב - בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ... וגו' וגומר - כלומר עד סוף הפסוק
גרים פרק ג הלכה ה
[עריכה]- כל ערוה שישראל מְצֻוִין עליה 'מיתת בית דין' -
- אין הגרים מְצֻוִין עליה.
גרים פרק ג הלכה ו
[עריכה]- הא , כיצד איך?
- היה נשוא אחות אמו ואת אחותה מאם,
- רבי מאיר אומר: יוציא,
- וחכמים אומרים: יְקַיֵּם אחת מהן.
גרים פרק ג הלכה ז
[עריכה]- ישראל שבא על בת נכרי - יִדוֹן כדיני נכרי,
- ונכרי שבא על בת ישראל - יִדוֹן כדיני ישראל.
גרים פרק ג הלכה ח
[עריכה]- גר שמת והניח בן ובת שהתגיירו עמו
- נכסיו ועבדיו בני חורין -
- אם היו העבדים פקחין - נקנים במשיכה
- מפני שאמרו: נכסים שאין להם אחריות נקנים בחזקה.
גרים פרק ג הלכה ט
[עריכה]- רבי אליעזר אומר: לא זו בלבד!
- אלא: אפילו היה מטייל בתוך שדהו, ובא אחד ואמר 'שדה שלי' - שדה שלו.
- וחכמים אומרים: לא קנה עד שיחזיק.
גרים פרק ג הלכה י
[עריכה]- זה בא מן הדרום, וזה בא מן הצפון:
- זה זכה במקום הלוכו, וזה זכה במקום הלוכו - דברי רבי אליעזר.
- וחכמים אומרי: זה וזה לא קנה - עד שיחזיק.
גרים פרק ג הלכה יא
[עריכה]- היו עליו כְּתוּבַת אשה ובעלי חיים,
- ואמרה האשה: 'אלו - שלי,ואלו - כְּתוּבָתי': זכתה.
- - 'אלו - כתובתי, ואלו - שלי': אין לה אלא כתובתה.
גרים פרק ג הלכה יב
[עריכה]- וכן בעל חוב שאמר: 'אלו - שלי, ואלו - חובי': זכה.
- - 'אלו - חובי, ואלו - שלי': אין לו אלא חובו.
גרים פרק ג הלכה יג
[עריכה]- היו לו שני עבדים - רועי בקר,
- ובא אחד ואמר: 'עבדים הללו והצאן - שלי הם': הרי אלו שלו.
- ואם העבדים פקחין, אומרים: 'אנו בני חורין, והצאן שלפנינו - שלנו.'
פרק רביעי
[עריכה]גרים פרק ד הלכה א
[עריכה]- וגר לא תונה, ולא תלחצנו...
- לא תונה לו - בדברים
- ולא תלחצנו - בממון:
- אל תאמר לו:
- אמש היית עובד בל, קורס, נבו, ועד עכשיו חזירך בין שיניך,
- אתה עומד ומדבר עמי?!
- ומנין להונאתו?
- שהוא יכול לומר: 'כי גרים הייתם'!
- מכאן היה רבי נתן אומר: מום שבך, אל תאמר לחברך.
גרים פרק ד הלכה ב
[עריכה]- רבי אלעזר בן יאיר אומר:
- לפי שסורו רע, הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה:
- וגר לא תונה ולא תלחצנו
- וגר לא תלחץ
- ואתם ידעתם את נפש הגר
- הוא - שסורו רע, הזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה.
גרים פרק ד הלכה ג
[עריכה]- ונאמר אהבה בישראל - שנאמר: אהבתי אתכם - אמר ה'.
- ונאמר אהבה בגרים - שנאמר: ואוהב גר לתת לו לחם...
- נקראו ישראל עבדים -
- והגרים, שנאמר: ישעיה להיות לו לעבדים
- נאמר רצון לישראל - שנאמר: תצוה והיה על מצחו תמיד לרצון
- ונאמר רצון בגרים - שנאמר: ישעיהו שם עלתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי.
- נאמר שירות בישראל - שנאמר: ואתם - כהני ה' תקראו, משרתי אלהינו יאמר לכם
- ונאמר שירות בגרים - שנאמר: ובני נכר הנלוים על ה' לשרתו
- חביבין גרים - שלא מל אברהם אבינו - לא בן עשרים, ולא שלושים - אלא בן תשעים ותשע שנה.
- שאילו מל אברהם אבינו בן עשרים ובן שלושים - לא היה גר שנתגיר מן עשרים שנה ומעלה, או בן שלושים שנה ומעלה.
- אלא: הקדוש ברוך הוא היה עמו ובא - עד שהגיע לתשעים ותשע שנה - שלא לנעול דלת בפני הגרים.
- אברהם אבינו קרא עצמו גר - שנאמר: גר ותושב וגו'
- דוד מלך ישראל קרא עצמו גר - שנאמר: כי גר אנוכי עמך...
- וכן הוא אומר: כי גרים אנחנו לפניך... וגו'
- חביבה ארץ ישראל שמכשרת גרים:
- היה בארץ ישראל ואמר גר אני - מקבלים אותו מיד.
- ובחוצה לארץ - אין מקבלים אותו אלא אם כן היו עדיו עמו.
- וחביבה ארץ ישראל שהיא מכפרת עונות ופשעים:
- שנאמר: וכל יאמר שכן חליתי,
- וכן אתה מוצא בארבע כיתות העומדים לפני הקדוש ברוך הוא,
- שנאמר:
- זה יאמר - לה' אני! - זה: שכלו למקום ולא נתערב בו חטא.
- וזה יקרא בשם יעקב! - אלו גרי הצדק,
- וזה יכתוב ידו לה'! - אלו בעלי תשובה
- ובשם ישראל יכנה! - אלו יראי שמים.
סליק מסכת גרים