ביאור:מבחן הקבלה לצבא של גדעון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


לפני המלחמה עם מדיין, ערך גדעון "מבחן קבלה" לצבא. מבחן זה מתואר בשלושה פסוקים סמוכים:

  • (שופטים ז ה): "וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמַּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמָּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד, וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת"
  • (שופטים ז ו): "וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם"
  • (שופטים ז ז): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ, וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ"

פסוק ה לא ברור מבחינה תחבירית, ולכן נחזור אליו בסוף.

ע"פ פסוקים 6-7 נראה שנבחרו החיילים "המלקקים", שהם "המלקקים בידם אל פיהם", ולא נבחרו החיילים אשר "כרעו על ברכיהם לשתות מים". אבל זה לא ברור מבחינה עניינית, כי לכאורה גם אדם שכורע על ברכיו מלקק את המים (בלשונו, כמו כלב)! אי אפשר לפרש שההבחנה היא בין המלקקים בלשונם לבין "המלקקים בידם", כי בפסוק ז נזכר שכל "המלקקים" נבחרו להושיע את ישראל!

נראה לי שיש הבדל בין הפועל לקק בבניין קל לבין הפועל ליקק בבניין פיעל:  

  • לקק בבניין קל משמעו - "שאב מים בעזרת הפה או הלשון". כדי ללׂק מים בעזרת הלשון צריך לקרב את הראש למים, ולשם כך צריך לכרוע ברך, או להיות כלב. הפועל נמצא עוד בהקשר אחד בלבד - בתיאור מותו של אחאב, שם נאמר שהכלבים לקקו את דמו,  (מלכים א כא יט): "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה", (מלכים א כב לח): "וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ"
  • ליקק בבניין פיעל משמעו - עזר לעצמו ללׂק, כלומר - הביא מים (בידיו) אל פיו כדי שיוכל ללׂק אותם בעזרת הפה (הפועל לא נמצא עוד בתנ"ך).

גדעון בחר את המלקקים ולא את הלוקקים; כלומר: הוא בחר את האנשים שהביאו מים אל פיהם בעזרת הידיים, ולא את האנשים ששאבו מים ישירות בעזרת הלשון.

פסוק ה מתאר את האנשים שלא צריך לבחור, והם - כל האנשים שילוקו בלשונם מן המים, ו/או יכרעו על ברכיהם לשתות.

עכשיו ננסה להסביר את הסיבה למבחן הזה - למה נבחרו דווקא המלקקים ולא הלוקקים? אפשר לחשוב על כמה סיבות:

1. מי שמלקק בידו, יכול לבדוק את המים לפני שהוא שותה אותם, כדי לראות שאין בהם חרקים. זה מראה שהוא מקפיד על איסורי אכילה (ע"פ יעל).

2. מי שמלקק בידו מראה על התחשבות בחבריו - הוא תופס פחות מקום ליד המים, וגם לא מכניס רוק וחיידקים למים (יש לזכור שגדעון הוריד 10000 איש למעיין אחד, ובוודאי היה שם מאד צפוף).

3. מי שמלקק בידו מראה על הסתפקות במועט - הוא לא מתנפל על המים בתאוותנות ושואב בלי הגבלה (בצורה חייתית, כמו כלב) אלא לוקח מעט מים בידיו. הצבא של גדעון היה צריך לרדוף אחרי המדיינים מרחק גדול, והאוכלוסיה המקומית לא סיפקה להם לחם ומים (ראו שופטים ח ד-ט), ולכן היה חשוב שלכל הלוחמים תהיה סיבולת גבוהה.

4. מי שמלקק בידו מראה שהוא לא רוצה לכרוע ברך לפני המים ולקרב אליהם את פיו, כלומר הוא לא מורגל לעבוד עבודה זרה, לכרוע ברך לבעל ולנשוק לו (ראו  (מלכים א יט יח): "וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים, כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל וְכָל הַפֶּה אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ") או להשתחוות לבבואתו המשתקפת במים (מלבי"ם).

5. מי שמלקק בידו מראה על חריצות, כי יותר קל לכרוע ולשתות וה' רצה שישארו רק החרוצים והגיבורים (רלב"ג).

6. וייתכן גם שאין כל הבדל עקרוני בין מי שמלקק בידו לבין מי שלוקק בלשונו; פשוט היו פחות אנשים שליקקו בידיהם, וה' רצה להושיע את ישראל עם הקבוצה הקטנה יותר (כדי שהנס יהיה גדול יותר), ולכן בחר את קבוצת המלקקים. ואכן, בפסוק ה לא נאמר בפירוש איזו קבוצה תיבחר.


תגובות[עריכה]

מי שליקק עם היד נשאר מוכן לקרב. ומי שליקק כמו כלב היה מוכן לשחיטה.

-- Dan Gal, 2014-03-30 19:58:38

ספר ישעיהו פרק ח כתוב:

(ו) יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ

[שלח זה מים]

גידולי שלחין = זה מטעים עם השקיית מים

גידולי בעל = מטעים ללא השקיית מים

ספר יואל פרק ב כתוב על המלקקים שלא כרעו על ברכיהם:

(ז) כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.

(ח) וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ.

ועל אלה שכרעו על ברכיהם כתוב בספר תהילות פרק י כתוב:

(ג) כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ יְהוָה.

-- Daian Moshe, 2014-03-31 10:38:18

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-07-0507