ביאור:מ"ג שמות ל כא
וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם:[עריכה]
מה פסוק זו מוסיף על הנאמר עד כה?
רש"י
ולא ימותו. לחייב מיתה על המשמש במזבח ואינו רחוץ ידים ורגלים שממיתה הראשונה לא שמענו אלא על הנכנס להיכל:
אבן עזרא
ורחצו. פעם אחרת שיעשו כן תמיד או הזכיר זה כי אם לא יעשו כן הם בני מות:
אור החיים
חק עולם. אפילו עלה מבית הטבילה שנטהר מטומאה חמורה חוקה חקק ה', ולזה הוצרך לומר פעם ב' ולא ימותו הא אם לא רחצו הגם שעלו מטבילה הרי הם במיתה ולא תועיל טבילה: