ביאור:מ"ג שמות ל ד
וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו[עריכה]
פירוש. היכן היו הטבעות מחוברות? איך היו נושאים מזבח זה?
רש"י
צלעותיו. כאן הוא לשון זויות כתרגומו לפי שנאמר על שני צדיו על שתי זויותיו שבשני צדיו:
דעת זקנים מבעלי התוספות
על שני צדיו. פרש"י שני זויותיו אשר בשני צדיו ולכאורה היינו ארבע טבעות שצריך שנים לכל צד ותימה שהרי מזבח זה לא היה כי אם אמה ארכו ואמה רחבו וא"כ היכי עברו תרי גברי באמה חדא והלא גבי הארון הוצרכו לפרש שהיו הטבעות קבועין לרחבו כדי שיהיו הנשאין עומדין לארכו כי ברחבו לא מצו קיימי דלא הוי אלא אמתא ופלגא וכ"ש גבי מזבח דלא הוי אלא אמה וצ"ל דהכא לא היו נושאין אותו כי אם ב' בני אדם אחד לכל צד והוא היה עומד בין שני הבדים ושני ראשי הבדים בין שתי כתפיו:
ספורנו
שתי צלעתיו. פאות הגבה. שני צדיו. צדי הרחב.
וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה:[עריכה]
פירוש. למה מתייחס "והיה"? למה נאמר "בהמה"?
רש"י
והיה. מעשה הטבעות האלה: לבתים לבדים. לכל בית תהיה הטבעת לבד:
אבן עזרא
על שתי צדיו. תוספת לבאר וה"א בהמה. נוסף כי המלה מלעיל כאשר פירשתי: