ביאור:מ"ג שמות טז ט
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
ויאמר משה אל אהרן. פסוק זה אפשר שהיה ביום ראשון עצמו שדבר אליהם ערב וידעתם. או אפשר שהיה למחרתו, ומה שאמר להם ערב וידעתם אינו חוזר על ערב של אותו יום אלא ערב של זמן שיתן ה' להם כאומרו בתת ה' וגו' ולאפוקי בוקר:
[מובא בפירושו לפסוק ז': וראיתם את כבוד ה'. וכן יהי רצון שתראו את כבוד ה' שיבוא להגביל הזמנים, למען תדעו שתלנותיכם הם עליו והוא יהיה הנראה להסירם מעליו.][מובא בפירושו לפסוק ח': ויאמר משה בתת ה' לכם. אמר משה: מה שהתפללנו שיתן ה' לכם המזון בערב, בענין שתדעו שהאל יתברך הוציא אתכם, רצוננו שיתן לכם בערב בשר לאכל. ולא לשבע, כמנהג המצרים אשר אין לפניהם בלתי אם גויתם; ושבבקר יתן לכם לחם בלבד לשבע, שיהיה מספיק די שבעכם.]אמר אל כל עדת. כיון שידע שנתקבלה תפלתו, כענין רבי חנינא כשהיה מתפלל על החולים, או יותר מזה.
קִרְבוּ לִפְנֵי יְקֹוָק כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם:[עריכה]
קרבו. למקום שהענן ירד:
קרבו לפני ה'. אל המדבר:
קרבו לפני ה'. ההולך לפניהם בעמוד ענן.