ביאור:מ"ג שמות ז ו
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן[עריכה]
ויעש משה ואהרן. עתה כלל כי על יד אהרן גם על יד משה נעשו האותות. ואחר כן יפרש כל אות ואות:
ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אתם. בכל דבור ודבור שמרו זה הסדר והמצוה, שהיה משה מדבר קדם כמו שליח מהאל יתברך, ואחר כך היה אהרן מתרגם.
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֹתָם כֵּן עָשׂוּ:[עריכה]
ויעש משה וגו' כן עשו. צל"ד למה כפל לומר כאשר צוה וגו' כן עשו ולא הספיק הכתוב באחת מהנה. ונראה שיכוין לומר שעשו השליחות כאשר אמר להם ה' בב' הדרגות, האחת שכל מה שהשיגו הבין בדברי ה' כן עשו, והב' שנתכוונו אל אמיתות הדברים בשלימות, וזה הוא שיעור הכתוב ויעש משה וגו' כאשר צוה וגו' ולא שינו דבר, וחוזר הכתוב ומעיד ואומרו כאשר צוה ה' אותם פי' מה שנתכוון ה' במצותו להם כן עשו והבן. עוד ירצה לומר כי כל מעשה משה ואהרן לא היתה לסיבת אמצעות שום דבר אלא כאשר צוה אותם ה', והוא על דרך אומרו (דברים ו') וצדקה תהיה לנו וגו' כאשר ציונו, ואומרו כן עשו הוא על גוף המעשה שלא היה בשום שינוי: עוד ירצה שעל כל דיבור ודיבור היו מזכירין שם שמים והוא אומרו עשו ובשעת מעשה אמרו כאשר וגו'. עוד ירצה לומר שלא היו מתעכבים בדבר אלא תכף ומיד בכלותו לצוות אותם ה' היו נחפזים לעשות דבר ה':
ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אתם. בכל דבור ודבור שמרו זה הסדר והמצוה, שהיה משה מדבר קדם כמו שליח מהאל יתברך, ואחר כך היה אהרן מתרגם. כן עשו. לא הוסיפו ולא גרעו.