ביאור:מ"ג ויקרא כה לג
וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתוֹ בַּיֹּבֵל[עריכה]
ואשר יגאל מן הלוים. ואם יקנה בית או עיר מהם: ויצא ביבל. אותו ממכר של בית או של עיר וישוב ללוי שמכרו ולא יהיה חלוט כשאר בתי ערי חומה של ישראל וגאולה זו לשון מכירה. ד"א לפי שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים יכול לא דבר הכתוב אלא בלוקח ישראל שקנה בית בערי הלוים אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט ת"ל ואשר יגאל מן הלוים אף הגואל מיד לוי גואל גאולת עולם: ויצא ממכר בית. הרי זו מצוה אחרת ואם לא גאלה יוצאת ביובל ואינו נחלט לסוף שנה כבית של ישראל:
ואשר יגאל מן הלוים. הנראה בפשוטו של פסוק זה, כי אמר (פסוק לב) גאלת עולם תהיה ללוים, לגאול מיד ולגאול לעולם, ולא פירש בהם אם יגאלו הקרובים ולא אם ינהג בהם יובל, לפיכך חזר ואמר ואשר יגאל מן הלוים, יהיה הגואל שיגאל הוא מעצמו או הלוי הקרוב אליו, ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל מיד הקונה, על דעת כן יגאל שיחשוב שני ממכרו והשיב את העודף, לומר שהיובל נוהג בהם, ותהיה גאולת הלוים כאשר אמר בישראל (לעיל פסוק כז) וחשב את שני ממכרו וגו': ורבותינו אמרו (ערכין לג.) שהכתוב מדבר בלוי שקנה מלוי. ולפי דבריהם נראה לי בפירוש הפסוק, כי היה לפנים בישראל כשצריך אדם למכור שדהו שיבא הקודם בירושתו ויקנה אותה, והוא הנקרא גאולה, שנאמר (ירמיה לב ז) קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאולה לקנות, וכן מפורש שם בענין בועז (רות ד). ונראה בעיני שהיו דנים לו דין קדימה, כאשר הנהיגו לנו רבותינו בדינא דבר מצרא, והיו קונים מן הגואל הראשון בקנין סודר כמו שעשה בועז (שם שם ח): והנה יאמר הכתוב בכאן, כי כאשר יגאל הלוי נחלת הלוי קרובו, כלומר שיקנה אותה ממנו כדין הגאולה, יצא הממכר ההוא ביובל, לימד שיהא יובל נוהג בהם בגאולה כמכירה אחרת, ולא היה צריך להזכיר הדין במכירה לבדה, כי הם בכלל ישראל אלא שיפה כחם בגאולת עולם:
ואשר יגאל מן הלוים. כמו שנאמר גאולת עולם תהיה ללוים. והוא ירצה לגאול. ואין לו במה לגאול: ויצא ממכר בית וגו'. כלומר תשוב לו בחנם:
ואשר יגאל והטעם כמו יקנה ויש אומרים אפילו אם היה הגואל לוי:
וי"ו ויצא כפ"א רפה בלשון ישמעאל. בית או עיר המשפט אחד:
כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחֻזָּתָם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:[עריכה]
כי בתי ערי הלויים היא אחזתם. לא היה להם נחלת שדות וכרמים אלא ערים לשבת ומגרשיהם לפיכך הם להם במקום שדות ויש להם גאולה כשדות כדי שלא יופקע נחלותיהם מהם:
והדין הזה של גאולה גם בישראל הוא נוהג, אבל הזכירו הכתוב בלוים, שלא תאמר לא נתנו הערים אלא לשבט הלוי כולו ולכן יצאו מישראל, אבל לא מלוי וכל שכן מגואל קרוב שאנחנו חייבנוהו לקנות, ולכך אמר שאף הגאולה תצא ביובל, ומן הלוי נלמד בישראל. ואפשר גם כן, שאין הלוים רשאין למכור בעריהם לישראל בשום מכר, ולכן תקרא כל קנייתם גאולה: