ביאור:מ"ג ויקרא י יז
מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא[עריכה]
מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש. וכי חוץ לקדש אכלוה והלא שרפוה ומהו אומר במקום הקדש אלא אמר להם שמא חוץ לקלעים יצאה ונפסלה: כי קדש קדשים הוא. ונפסלין ביוצא והם אמרו לו לאו אמר להם הואיל ובמקום הקדש היתה מדוע לא אכלתם אותה:
[מובא בפירושו לפסוק י"ט] (...) אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננין שהאונן שעבד חילל (...)
במקום הקדש. פתח אוהל מועד כי כן כתוב
וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְקֹוָק:[עריכה]
ואתה נתן לכם לשאת וגו'. שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים: לשאת את עון העדה. מכאן למדנו ששעיר ראש חדש היה שהוא מכפר על עון טומאת מקדש וקדשיו שחטאת שמיני וחטאת נחשון לא לכפרה באו:
לשאת את עון העדה. טומאת מקדש וקדשיו. כמפורש בשבועות:
ואותה נתן השם לכם כי כאשר תאכלו אתם את החטאת השם ישא את עון העדה או פירושו אתם תשאו את החטאת והטעם כי על ידכם יכופר עונם על כן לכפר:
ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה. אף על פי שנתנה לכם לא היה לכם רשות לשרפה, כי לא נתנה לכם אלא לאכלה "לשאת את עון העדה".
[מובא בפירושו לפרק א' פסוק ב'] ובהיות מיני החטא קצתם במחשבת הלב בלבד וקצתם גם במעשה הנה לכפרת הרהור הלב יאות אותו החלק אשר יעלה בלהב המזבח, והם העולה ואימורי הקרבנות ואזכרת המנחות. ולכפרת המעשה יאותו חלקי הקרבן הניתן לכהנים, וזה שתמורת אברי החוטא שהתעסקו בפעולת הרע ינתן חלק לאברי עובדי האל המתעסקים בעבודתו, כאמרו "ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה, לכפר עליהם" (להלן י, יז), וכן אמרו ז"ל שה'כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים' (פסחים נט, ב).