ביאור:מ"ג ויקרא י טו
שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה[עריכה]
שוק התרומה וחזה התנופה. לשון אשר הונף ואשר הורם, תנופה מוליך ומביא תרומה מעלה ומוריד, ולמה חלקן הכתוב תרומה בשוק ותנופה בחזה, לא ידענו. ששניהם בהרמה והנפה:
שוק התרומה וחזה התנופה. לשון אשר הונף ואשר הורם (שמות כט כז). תנופה מוליך ומביא, תרומה מעלה ומוריד. ולמה חלקן הכתוב, תרומה בשוק ותנופה בחזה, לא ידענו, ששניהם בהרמה והנפה. לשון רש"י: והנראה אלי בטעם זה, כי במלואים היה השוק תרומה לה' והוקטר עם הלחם ועם החלבים, והמורם מן השלמים יקרא תרומה, כמו שנאמר (לעיל ז יד) והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה', וכל שכן אלו שהעלו אותם לגבוה שהם כלם תרומה לה'. ולא יקרא בשם תנופה, כי תנופתו היתה עם החלבים והלחם כדי להקטירם לה', אבל החזה הונף בפני עצמו, ולא היה חלוק משאר הבשר אלא בתנופה, ובתנופה זו בלבד נתקדש וזכה בו משה להיות לו למנה: ומפני שזכות אהרן ובניו בחזה ושוק לדורות היה מיום המלואים, וזכו בשוק בתרומתו לה' ובחזה בתנופתו, ושאר הבשר לבעלים, יקרא לעולם השוק תרומה והחזה תנופה כאשר היה בהם ביום הזכות:
עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק[עריכה]
על אשי החלבים. מכאן שהחלבים למטה בשעת תנופה וישוב המקראות שלא יכחישו זה את זה כבר פרשתי את שלשתן בצו את אהרן:
על אשי החלבים. כמו על חלבי האשים, מכאן שהחלבים למטה בשעת תנופה, לשון רש"י. ואין צורך, כי אשי תואר לחלבים, כמו שאמר (דברים יח א) אשי ה' ונחלתו יאכלון:
[מובא בפירושו לפרק ז' פסוק ל'] ידיו תביאינה וגו'. שתהא יד הבעלים מלמעלה והחלב והחזות נתונין בה ויד כהן מלמטה ומניפן (מנחות סא:): את אשי ה'. ומה הן האישים, את החלב על החזה: יביאנו. כשמביאו מבית המטבחים נותן חלב על החזה, וכשנותנו ליד הכהן המניף נמצא החזה למעלה והחלב למטה, וזהו האמור במקום אחר (להלן י, טו) שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף וגו', ולאחר התנופה נותנו לכהן המקטיר ונמצא החזה למטה, וזהו שנאאמר (שם ט, כ) וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה, למדנו שג' כהנים זקוקין לה. כך מפורש במנחות (סב.):
ופירוש הכתוב הזה, שהוא טעם למה שאמר (פסוק יד) כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל, ואמר, שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו אותם בני ישראל הנזכרים, להניף תנופה לפני ה', שיהיו קדושים לפניו, ויהיו לך ולבניך לחק עולם, כי הצואה בתנופה אין זה מקומה, אבל לפי דרכנו למדנו בה שהחלבים למטה בשעת תנופה:
וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק:[עריכה]
יביאו להניף.. והיה לך ולבניך. שלא תזכו בהם עד אחר הנפה, שאז תזכו בהם משלחן גבוה.