ביאור:מ"ג דברים טז יג
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:[עריכה]
באספך. בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ. ד"א באספך מגרנך ומיקבך למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב (סוכה יב):
הסכות תעשה לך וגו' באספך מגרנך. רמז לנוי סוכה לעטרה בשבולים:
באספך מגרנך. כמו שפירשתי הטעם על כי בסכות הושבתי את בני ישראל:
באספך מגרנך ומיקבך. על כן נקרא חג האסיף:
באספך מגרנך ומיקבך. באספך התבואה אל ביתך מן הגרן ומן היקב.
[מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ג פסוק ל"ט] באספכם את תבואת הארץ. שיהא חודש שביעי זה בזמן אסיפה, מכאן שנצטוו לעבר את השנים, שאם אין העבור פעמים שהוא בא באמצע הקיץ או החורף, לשון רש"י. ולשון ת"כ (פרק טו ו ז) עבר את השנים שתעשה החג באסיפת הפירות, יכול באסיפת כל הפירות, תלמוד לומר מגרנך ומיקבך, מגרנך לא כל גרנך, ומיקבך לא כל יקבך. אי באספך מגרנך יכול מקצת, תלמוד לומר באספכם את תבואת הארץ, הא כיצד השתדל לעבר את השנה שתעשה החג ברוב אסיפת כל הפירות: וכבר למדו העבור מחדש האביב (ר"ה כא.). אבל שם לימד על האביב, וכאן לימד על פירות האילן, שכך שנו חכמים (סנהדרין יא:) על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה. והנה העבור נלמד מאליו, שהחג הזה בזמן אסיפה: אבל ענין שיטת הכתוב, שיאמר, אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם כלם מקראי קדש להקריב בכולם אשה לה', אכן ביום חמשה עשר לחדש השביעי הזה בעבור שהוא עת אספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' בשבעת ימים: