ביאור:מ"ג דברים טו ו
כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ[עריכה]
כאשר דבר לך. והיכן דבר (דברים כח) ברוך אתה בעיר:
וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק ה'] אם שמוע תשמע והעבטת. תקח משכנותם בעל כרחם על הלוואותיך:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] אפס. הטעם דע כי זה שצויתיך שלא תגוש את אחיך אין צורך אם היו כל ישראל או רובם שומעים בקול השם. אז לא יהיה בך אביון. שהוא צריך להיותך מלוה אותו רק כלכם תעבטו גוים רבים והטעם תקחו עבוטו שהוא משכון בעבור ממון שתתן לו שהוא צריך אליו לסחור בו:
[מובא בפירושו לפסוק ד'] והעבטת גוים רבים. כלומר תקחו עבוטו ממנו, כלומר תמשכנו אותם.
והעבטת. כל לשון הלואה כשנופל על המלוה נופל בלשון מפעיל כגון והלוית והעבטת ואם היה אומר ועבטת היה נופל על הלוה כמו ולוית:
והעבטת גוים. יכול שתהא לוה מזה ומלוה לזה ת"ל ואתה לא תעבוט:
וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ:[עריכה]
ומשלת. ובהיותכם ישרים תהיו עוד מושלים על הנכרים רק המצוה כי יהיה בך אביון על כן אמר כי לא יחדל אביון כי יודע כי יבא דור שלא יהיה רובו זכאי:
ומשלת בגוים רבים. יכול עובדי כוכבים אחרים מושלים עליך ת"ל ובך לא ימשולו: