ביאור:מ"ג דברים א מה
וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי יְקֹוָק[עריכה]
ותשובו ותבכו וגו' ולא שמע ה' וגו'. צריך לדעת כוונת הכתוב, אם הכוונה בזה ששבו מהמלחמה ויבכו על מה שהכו מהם האמוריים אין ידוע מכוון הסיפור בזה, גם אומרו ולא שמע וגו' ולא האזין וגו' אם הבכי היה על צרה שעברה עליהם מה מקום למאמר זה, אכן נראה שכונת הכתוב היא שאחר שהכום האמוריים נכנעו לפני ה' ושבו בתשובה גם בבכי על עון כמשפט השבים, ואף על פי כן גדלה צחנתם שלא שמע ה' תשובחם ולא האזין לבכייתם:
ותשבו ותבכו לפני ה'. לא הזכיר שם הכתוב הבכי הזה, שאין צורך להזכירו. אבל משה הזכיר זה עתה, לשבח כי נחמו על חטאתם. ולהגיד להם שהיה העון ההוא גדול מנשוא, כי באה עליו השבועה הגדולה, וגזר דין שיש עמו שבועה אינו נקרע (ר"ה יח.):
וְלֹא שָׁמַע יְקֹוָק בְּקֹלְכֶם וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם:[עריכה]
ולא-שמע ה' בקלכם. מפני חילול השם שעשו, שלא תספיק בו כל תשובה, אלא מיתה ממרקת. וגם היה גזר דין שיש עמו שבועה, אחר שהעירו אזנם משה ויהושע וכלב אל התשובה (במדבר יד, ו-ט) ולא שבו אפילו אחר-כך אלא מיראת עונש. ולכן לא הספיקה התשובה להסיר העונש הנגזר בעולם הזה, כמו שהיה העניין בקין, ובשאול בדבר עמלק, ובני עלי.
[מובא בפירושו לבמדבר פרק ט"ו פסוק ל'] את ה' הוא מגדף. ואין לו כפרה בעולם הזה אפילו בתשובה הנעשית מיראת עונש עד שימות. ולפיכך לא הועילה תשובת ישראל בענין המרגלים, כאמרו "ותשובו ותבכו לפני ה', ולא שמע ה' בקולכם" (דברים א, מה).
ולא האזין אליכם. אפילו להאריך, ולא לבטל גזרת הבנים אפילו לאחר מות האבות. ובזה הוכיחם שלא היתה תשובתם שלמה, ולפיכך לא השיגו דבר אפלו בדמעתם.
ולא שמע ה' בקולכם. כביכול עשיתם מדת רחמיו כאילו אכזרי:
ותשובו ותבכו וגו' ולא שמע ה' וגו'. צריך לדעת כוונת הכתוב, אם הכוונה בזה ששבו מהמלחמה ויבכו על מה שהכו מהם האמוריים אין ידוע מכוון הסיפור בזה, גם אומרו ולא שמע וגו' ולא האזין וגו' אם הבכי היה על צרה שעברה עליהם מה מקום למאמר זה, אכן נראה שכונת הכתוב היא שאחר שהכום האמוריים נכנעו לפני ה' ושבו בתשובה גם בבכי על עון כמשפט השבים, ואף על פי כן גדלה צחנתם שלא שמע ה' תשובחם ולא האזין לבכייתם:
[מובא בפירושו לפסוק כ"ב] נשלחה אנשים. נבחר אנחנו אנשים ונשלח, ולזה לא הסכים האל יתעלה, ואמר למשה "שלח לך" (במדבר יג, ב), שיבחר הוא האנשים ולא הם, פן יבחרו הדיוטות שיוסיפו להרע. ובכן בחר משה "כלם אנשים" (שם שם ג), ובתוכם יהושע וכלב. וגם הרשעים מהם, אף-על-פי שהרשיעו לומר שאי אפשר לכבשה, לא העזו פניהם לומר שהארץ רעה, אבל ספרו בשבחה, באופן שאחר כן שבו בתשובה, כאמרו "ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה'.. ותשבו ותבכו לפני ה'" (להלן מא-מה).