ביאור:מ"ג בראשית מח ה
וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם
[עריכה]ועתה שני בניך וגו'. פירוש עתה שראיתי שלא היו לי בנים עוד מצד אותה ברכה אני יודע למפרע כי ב' בניך הנולדים לך וגו' לי הם שאמר לי ה' מפרך והרביתיך והוא שאמר לו ה' בבית אל (ל"ה י"א) פרה ורבה כראובן ושמעון יהיו לי, ועיין מה שכתבתי בסמוך:
ועתה שני בניך וגו'. כלומר מאחר שנתן לי הקב"ה את ארץ כנען הרי ברשותי לעשותך בכור ליטול פי שני שבטים ולכך שני בניך יטלו כנגד ראובן ושמעון:
הנולדים לך וגו' עד בואי אליך. לפני בואי אליך כלומר שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך:
עד באי. לפני בואי. כדכתיב וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב כלומר קודם שבאתי מצרימה:
לי הם. בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו:
אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:
[עריכה]אפרים ומנשה. אפרים ומנשה עולין בגימט' ראובן ושמעון אחד יותר:
כראובן ושמעון יהיו לי. בכאן נתן יעקב הבכורה ליוסף, ומה שכתוב (דה"א ה) ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף מן הכתוב הזה נאמר כן: והנה דעת רש"י ז"ל כי בכורתו של יוסף לא לענין נחלה רק לענין הכבוד שיקראו בניו שבטים: והרמב"ן ז"ל דוחה זה כי אי אפשר בשום פנים שיהיה יוסף כשאר השבטים בנחלה ותהיה הבכורה להקרא שני שבטים, אבל בכורתו של יוסף היתה לענין נחלה וזהו שאמר הכתוב בנחלתם. וזהו שתרגם אונקלוס תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא, שחולקא הוא חלק הבכורה, ואחסנתא ירושת הפשוט:
ועתה שני בניך הנולדים לך.. לי הם. שאותם לבדם נתן לי יחדו עמך, כענין "ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך" (פסוק יא).
[מובא בפירושו לפרק מ"ט פסוק כ"ח] כל אלה שבטי ישראל. אלה שהזכיר יעקב כאן הם הי"ב שבטים באמת, אשר נכתבו על החשן והאפוד "לזכרן לפני ה'" (שמות כח, כט), והיו בברית הר גריזים והר עיבל, וכנגדם הקים משה שתים עשרה מצבה, ויהושע הקים אבנים בירדן ובגלגל, ואליהו אבנים במזבח. אבל מנשה ואפרים לא היו במנין השבטים, זולתי בענין ירשת הארץ והנמשך אליה, בהעדר שבט לוי.
[מובא בפירושו לפרק מ"ט פסוק כ"ח] כל אלה שבטי וגו'. צריך לדעת מנין זה של י"ב, אם לוי בכלל, אם כן אין הכתוב מונה ליוסף אלא באחד ויעקב אמר אליו (מח ה) אפרים ומנשה כראובן ושמעון, ואם אין לוי בכלל כמו שמצינו שהכתוב לא מנאו בחומש הפקודים בחשבון י"ב שבטים שבדגלים ג' בכל דגל קשה למה יגרע לוי מברכת אביו, ואם לצד שלא מצינו לו אלא קנטור ולא אמר אלא המבורכים אם כן לא יבא במנין גם ראובן ושמעון. ואולי כי לא התחיל הכתוב למנות אפרים ומנשה במנין שנים עד אחר יציאת מצרים וכאן מנה הכתוב יוסף וזה דוחק. והנראה לומר בזה הוא כי לצד שאמר הכתוב איש אשר כברכתו ברך וגו' ומצינו שיעקב כלל שמעון ולוי בכלל אחד לזה מנה שניהם באחד: