ביאור:מ"ג בראשית לט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ[עריכה]


בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי[עריכה]


וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:[עריכה]