ביאור:מ"ג בראשית לט טו
וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ויעזוב בגדו בידה. לכבוד גברתו לא רצה להוציאו מידה בכחו הגדול ממנה, והסיר אותו מעליו, כי היה בגד שיתעטף בו כמעיל וצניף. והיא בראותה כי הניח בגדו בידה פחדה פן יגלה עליה לבני הבית או לאדניו והקדימתו אליהם לאמר כי הפשיט בגדו לשכב עמה, ובראותו כי הרימותי קולי נבהל לברוח. וזה טעם: ויהי בראותה כי עזב בגדו. ולכן לא הגידה היא ויעזוב בגדו בידי, רק אמרה לאנשי ביתה ולבעלה: ויעזב בגדו אצלי.
וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה:[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ויצא החוצה. בהיותו חוץ מן החדר יצא לאטו בלתי תנועת ניסה, שלא ישאלוהו "מה לך כי תנוס, ומי רודפך". אבל היא שראתה שיצא מן החדר בתנועת ניסה יראה שמא עשה כך חוץ לחדר ושאלוהו והגיד, לפיכך
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] וינס ויצא החוצה. לא נאמר וינס החוצה לפי שההולך ברחובות קריה במרוצה מרגישין בו העולם למה רץ ועל מה הוא רץ, ע"כ לא הלך במנוסה כי אם בבית עצמו, וכשיצא מן הפתח יצא כדרכו בלא מרוצה.
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ותקרא לאנשי ביתה. לזכות את עצמה. אמנם כאשר ראתה שחוץ לחדר לא רץ, וזה ראו גם אנשי ביתה, אמרה להם: "וינס ויצא החוצה" (פסוק טו), כמו שהיה באמת. אבל לבעלה שלא ראה הדבר אמרה "וינס החוצה" (פסוק יח), להורות שעשה תנועת הניסה גם בחוץ להמלט מאנשי ביתה, וזה לאמת ענין השקר שלה.
וינס ויצא החוצה. אמר לו הקב"ה בזכות וינס. בחייך שהים ינוס מפני ארון שלך זהו שאמר הכתוב הים ראה וינס מה ראה ארונו של יוסף
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ובמדרש וינס ויצא החוצה. אמר לו הקב"ה אתה נסת היום, הים ינוס מפני ארונך, שנאמר (תהלים קיד) הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף:
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] ודרז"ל (תנחומא ט) הים ראה וינוס מה ראה, ראה ארונו של יוסף שנאמר בו וינס ויצא החוצה לפי שארז"ל (כתובות ל) אע"פ שד' מיתות ב"ד בטלו דין ד' מיתות לא בטלו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי, וידוע שהבא על אשת איש מיתתו בחנק, ומטעם זה היה משפט דור המבול בטביעת המים בעבור הזנות, וכתיב (תהלים לב ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא ארז"ל (ברכות ח) זו אשה וסמיך ליה רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, לפיכך יוסף שהיה גדור מעריות שנאמר וינס ויצא החוצה, היה כדאי להציל את ישראל מן שטף מי הים, וזה שאמר הים ראה וינס שראה מנוסתו של יוסף מפני אשת אדוניו, ע"כ ראוי הוא שלא ישטפו מי הים ארונו של יוסף, ואגבו נצולו כל נושאי ארונו וכל ישראל שהלכו אחר ארונו, ונטבעו המצרים שטופי זימה.