ביאור:מ"ג בראשית לג ד
וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ[עריכה]
וירץ עשו. נהפך לבו כמו רגע בהכנעותיו של יעקב. כעניננו בגלות עם בני עשו האומר בגבהו "מי יורידני ארץ" (על פי עובדיה א, ג), והורה שנהיה נמלטים מיד חרב גאותו בהכנעה ומנחה, כאמרם זכרונם לברכה שאחיה השילוני קלל את ישראל בקנה הנכנע לכל הרוחות (תענית כ, א). הן לו עשו כן בריוני בית שני לא היה נחרב בית מקדשנו, כמו שהעיד רבן יוחנן בן זכאי באמרו "בריוני דאית בן לא שבקינן" (גיטין נו, ב).
וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ[עריכה]
ויחבקהו. נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו: וישקהו. נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר). א"ר שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר):
וישקהו. נקוד למעלה שכיון לנשכו. וישקהו בגימטריא לנושכיהו. דור חרבות שיניו (משלי ל, יד) שיניו בגימטריא עשו:
הדרש על נקודות וישקהו. טוב הוא לעתיקי משדים כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו והעד ויבכו כאשר עשה יוסף עם אחיו:
וישקהו נקוד עליו, וידוע כי כל תיבה שהיא נקודה בכל הכתובים הענין להתעוררות דבר, וכאן למדך שנשיקה זו לא היתה בכל לבו רק נשיקת אף, כענין שכתוב (משלי כז) ונעתרות נשיקות שונא. ובא הנביא ע"ה ופירש (עמוס א) ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח:
וַיִּבְכּוּ:[עריכה]
הדרש על נקודות וישקהו. טוב הוא לעתיקי משדים כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו והעד ויבכו כאשר עשה יוסף עם אחיו: