ביאור:מ"ג במדבר ז ט
וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ:[עריכה]
כי עבדת הקדש עליהם. משא דבר הקדושה הארון והשלחן וגו'. לפיכך בכתף ישאו:
ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם. ולא עבודת אהל אבל עבודת המקדש. והנה האל יתברך אמר על העגלות שיהיו "לעבודת אהל מועד" שהיה משא בני גרשון ובני מררי, אבל במשא בני קהת לא היה שום דבר מכל בנין אהל מועד, אבל היה משאם כלי קדש שהיו בתוכו, שנקראו "מקדש", כאמרו: "ונסעו הקהתים נושאי המקדש" (להלן י, כא).
[מובא בפירושו לויקרא פרק ו' פסוק ג'] וכבר ידעת שהקדושים שבבני ישראל היו בני לוי, ומנה אותן הכתוב שילכו אחרי העגלות שהוא מנוי קל אצל בני אדם, הוא שכתוב (במדבר ז) ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים, את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבודתם, ואת ארבע העגלות ואת שמונת הבקר נתן לבני מררי, נמצאת למד שחייב אדם למעט כבוד עצמו אצל כבוד שמים, וכן אמרו רז"ל הממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד שמים כבוד שמים מתרבה וכבודו מתרבה, וכל המרבה בכבוד עצמו וממעט בכבוד שמים כבוד שמים במקומו עומד וכבודו מתמעט.