ביאור:למידה ממודל - בראי הפסיכולוגיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גדעון - שופטים ז יז: "ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון"

אבימלך - שופטים ט מח: "ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני".

הדרך הטובה ביותר להשפיע על אנשים, כפי שעולה מפסוקים אלה, הוא לשמש להם כדוגמא. המנהיג המשמש כמודל להתנהגות הראויה אומר "אחריי". כזהו המנהיג בשדה הקרב וכל שכן כזהו השולט בנפשו. גם ההורים מלמדים יותר מתוך דוגמא אישית מאשר בדיבורים ובתגמולים. מכאן ניתן ללמוד גם-כן, כי אין צורך לשגות בניסוי-וטעייה בעצמך, אלא באפשרותך גם ללמוד מניסיונם של אחרים. כדבר הזה הורה גם-כן הפסיכולוג אלברט בנדורה:

בספר "אישיות: תיאוריה ומחקר" של האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב', עמ' 73 (בסיכום), כתוב:

"בנדורה מדגיש שלושה תהליכים: למידה ממודל, ויסות עצמי ויעילות עצמית.

למידה ממודל פירושה למידה אגב צפייה בהתנהגות הזולת, ללא קבלת חיזוק ישיר או תגובה. בלמידה זו מעורבים ארבעה תהליכים: תשומת לב, זכירה, שחזור מוטורי והנעה בעקבות חיזוק סמוי...

בני אדם נוטים לחקות את התנהגותם של מודלים אנושיים חיים, בעלי מעמד חברתי גבוה, הזוכים לחיזוק על התנהגותם. עם זאת, גם מודלים סמליים, כמו גיבורי ספרים או סרטים, עשויים להשפיע השפעה ניכרת על התנהגות בני-אדם".

התיאוריה של בנדורה היא תיאוריית למידה קוגניטיבית ואכן הראשונים שמהם יש ללמוד הם המורים, כמו שעולה, למשל, מן הפסוק הידוע:

תהלים קיט צט: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי"

וזאת, בין אם נפרש את המ' כמ' הסיבה או כמ' היתרון.

וכן מצאנו:

ישעיהו ל כ: "ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך".

רואות את מוריך – שתלמד ממעשיהם יותר מאשר מדיבורם.

ובאותו אופן אמרו חז"ל: "גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה" (ברכות ז' ע"ב).

וביוחנן 13 14: "לָכֵן אִם־אֲנִי הַמּוֹרֶה וְהָאָדוֹן רָחַצְתִּי אֶת־רַגְלֵיכֶם גַּם־אַתֶּם חַיָּבִים לִרְחֹץ אִישׁ אֶת־רַגְלֵי אָחִיו׃".

וכן אל הרומים 2: "21 וְאַתָּה הֲתוֹרֶה אֲחֵרִים וְנַפְשְׁךָ לֹא תוֹרֶה הֲתֹאמַר לֹא תִגְנֹב וְהִנְּךָ גֹנֵב׃ 22 הֲתֹאמַר לֹא תִנְאָף וְאַתָּה נֹאֵף תְּשַׁקֵּץ אֶת־הָאֱלִילִים וְאַתָּה גֹּזֵל אֶת־הַקֳּדָשִׁים׃ 23 תִּתְהַלֵּל בַּתּוֹרָה וַתְּנַבֵּל אֶת־הָאֱלֹהִים בְּעָבְרְךָ אֶת־הַתּוֹרָה׃".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-12-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0709_4