ביאור:ישעיהו נז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




התועלת בחיות מחמד[עריכה]

הנביא ישעיהו מוכיח את האומה הישראלית על כך שהיא מתמידה ברדיפה אחרי אלילים, גם כשהרדיפה מעייפת אותה מאד:

(ישעיהו נז י): "ברב דרכך יגעת, לא אמרת נואש; חית ידך מצאת, על כן לא חלית"

הרדיפה אחרי אלילים דורשת ממנה ללכת בדרך ארוכה ומעייפת - ברב דרכך יגעת ; ובכל זאת היא לא מתייאשת ולא מפסיקה.

כל עוד מעשי ידיה מספיקים לה למחייתה (או: כל עוד יש לה כוח וחיות באחת מידיה , אף אם כל שאר גופה תשוש), היא לא נעשית חולה ועייפה מרוב חיפושים, אלא ממשיכה לחפש עוד ועוד ריגושים.

ראו גם:

רמז[עריכה]

ישנם מחקרים רפואיים שמראים, שכאשר אנשים מטפלים בחיית מחמד, הם נעשים רגועים יותר, והדבר מועיל לבריאותם. לא קראתי את המחקרים בעצמי, אבל התחושה שלי היא, שעדיף לטפל בתינוקות מאשר בחיות, ושהמחקרים מתייחסים רק לאנשים בודדים או לילדי זקונים, שאין להם תינוקות לטפל בהם.

ניתן להביא "ראיה" לדברי הרופאים (כמובן על דרך הרמז בלבד) מסוף הפסוק שלנו: "חית ידך מצאת על כן לא חלית" = " מצאת חיה שאת מחזיקה בידך , מלטפת אותה ומטפלת בה, ולכן נשארת בריאה ולא חלית ...".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-07-28.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:התועלת בחיות מחמד

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/D-yj-57-10