ביאור:ישעיהו נו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו נו ב.


האם הגויים צריכים לשמור שבת?[עריכה]

(ישעיהו נו ב): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ;   שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע"

למי נאמר הפסוק?[עריכה]

1. לפי הפשט, הוא נאמר לכל בן אנוש ולכל בן אדם ;   הנביא קורא לכל אדם ואדם לשמור שבת, ולא לעשות מעשים רעים.

- אולם פירוש זה אינו תואם את ההלכה היהודית: לפי חכמי התלמוד, אסור לאדם לא-יהודי לשמור שבת (הם סמכו הלכה זו לפסוק ב (בראשית ח כב): "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ"( פירוט ), שדרשוהו כמצוה לבני נוח). 

-- אמנם, מצאנו בתלמוד גם דעה חולקת: "איזהו גר תושב? כל שקיבל עליו בפני ג' חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים, דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח. אחרים אומרים: אלו לא באו לכלל גר תושב. אלא איזהו גר תושב? זה גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות" (בבלי עבודה זרה סד:) . לפי הדעה האחרונה, אפשרי מצב של אדם שקיבל עליו לקיים את כל המצוות שבתורה חוץ מאיסור נבילות - וזה כולל שמירת שבת (אנדי ויינשטיין) .

2. המפרשים המסורתיים פירשו שהפסוק מתייחס רק לאדם שהתגייר והצטרף לעם ישראל. ראיה לפסוק זה נמצאת בהמשך הפרק, המדבר על בן-הנכר,  (ישעיהו נו ג): "וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל ה' לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי ה' מֵעַל עַמּוֹ..."( פירוט ),    (ישעיהו נו ו): "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי".  הפסוק מדבר על בן-נכר שלא רק מחליט לשמור שבת, אלא גם נלוה על ה' לשרתו וגם מחזיק בבריתו .   מסתבר שהכוונה לאותה ברית שה' כרת עם בני ישראל בהר סיני, (שמות יט ה): "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ".   לפיכך ה"מחזיקים בבריתי" הם גֵּרֵי הצדק.

אולם לפי פירוש זה, הפסוק שלנו לא ברור - הרי בפסוק שלנו לא נזכרה כלל הצטרפות לברית, נזכרו רק שני נושאים: שמירת שבת, והימנעות ממעשים רעים. והפסוק מייחס אותם לכל בן אנוש, לא רק למי שהצטרף לעם ישראל!

ועוד, מי אמר שהברית שבפסוק היא הברית עם עם ישראל, אולי היא הברית עם בני נוח, (בראשית ט ט): "וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם"?

3. ייתכן שהפסוק מדבר על סוג שלישי של גויים - שלא יתגיירו ולא יצטרפו לעם ישראל, אבל כן יקבלו על עצמם חלק ממצוות היהדות ובהן גם שמירת שבת.  דוגמה לגוי כזה הם ה סובותניקים - נוצרים שומרי שבת. וצ"ע.

מדוע דווקא שבת?[עריכה]

הפסוק (וכן פסוקים אחרים בפרק) מדגיש דווקא את שמירת השבת. מדוע?

1. "שישמור שבת מחללו - זה נגד צדקה שבין אדם למקום, ושומר ידו מעשות כל רע - בין אדם לחבירו" ( מלבי"ם ) :  השומר שבת למעשה מוותר על כוח היצירה שלו למשך יום בשבוע; הוא מקדיש את כוחותיו לה' ובכך מודה שהוא עבד ה', כמו שנאמר בהמשך, (ישעיהו נו ו): "וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים - כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי".


2. "שישמור את השבת מלחללו - כי הוא יסוד מוסד על אמונת חידוש העולם, ואם-כן בזה בודאי ישמור ידו מעשות כל רע , הואיל ומאמין שיש בורא" ( מצודות ) :  השומר שבת מודה בכך שה' ברא את העולם בשישה ימים ושבת בשביעי.   הודאה זו היא עיקר הקשר בין האדם לבין ה'.


תגובות[עריכה]

בראשית ב א: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"

בראשית ב ב: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה"

בראשית ב ג: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת"


יום השבת הוא אוניברסלי וגם הגוים מחוייבים לשמור את יום השבת ואמנם הנוצרים שובתים ביום ראשון

ויש לי ידידה נוצריה והיא לא פותחת אינטרנט ומייל ביום ראשון כפי שאני לא עושה זאת ביום שבת

תחשוב בהגיון....

הלא כאשר השבת ניתנה לישראל כתוב במפורש כי גם גרך אשר הוא מהגוים ישמור שבת

ולא רק זאת בלבד כי גם הבהמות ינוחו בשבת על אחת כמה וכמה שהגוים גם ישמרו שבת

והנה לעדות דברי התורה בפסוקים האלה......

שמות כ ט: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ליהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ"

דברים ה יג: "וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת ליהוה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ"

ובמחשבה נוספת הלא השבת היא קודש ולא יאכל בה טמא

על כן הגוים המחוייבים לשמור שבת מחוייבים גם לשמור כשרות ולמעשה את כל חוקי התורה ככל בני ישראל

כי כולנו בני אלהים וכי אנחנו בני ישראל אשר הוא הבן הבכור יחד עם כל בני האלהים לעבוד את יהוה שכם אחד

כי אם התורה טובה לעמו ישראל הלא התורה טובה ונפלאת היא גם לכל אומות העולם אם ילכו בחוקותיה

ואם נדבר מבחינת כשרות למשל הלא אלהים חפץ בשמירת כשרות גם מנקודת מבט של זכויות בעלי החיים

וכי אלהים לא חפץ שהגוים הסינים ירצחו באכזריות כלבים לאכול ושהנוצרים לא ידקרו באכזריות חזיר

---

הרבנים הכסילים אמרו שגוי השומר שבת חייב מיתה והלא השבת היא חוקת אלהים

לכן הרבנים הכסילים היו מוציאים להורג את אברהם הצדיק שבא ממשפחת עובדי אלילים

ואתם הבינו כי גם אם אתם ממשפחת עובדי אלילים כגוים אם תלכו בחוקי אלהים לשמור שבת להיות עבדי אלהים ולהחזיק בבריתו

תצורפו לעם ישראל בכבוד --- ולא רק זאת בלבד כי הגוים הבאים לשם אלהי ישראל נקראים אחינו וגם ראויים לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם


ישעיהו סו כ: "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה ליהוה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלַים אָמַר יהוה כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יהוה'"

ישעיהו סו כא: "וְגַם מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם אָמַר יהוה'"

-- DAIAN SHEM, 2018-09-03 13:40:33


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האם הגויים צריכים לשמור שבת?


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-09-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-56-02