ביאור:ירמיהו יז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




קורא דגר ולא ילד = עושה עושר ולא במשפט[עריכה]

הנביא ירמיהו מוכיח את האנשים המנסים להתעשר על-חשבון עבודתם של אחרים:

ירמיהו יז יא: "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט. בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל"

דגר = אסף וקיבץ .

קורא הוא עוף ממשפחת הפסיוניים; נקבות הקורא מטילות ביצים רבות, ולפעמים כמה נקבות מטילות ביצים באותו קן; לכן, הן מצליחות לחמם רק ביצים מעטות, ורק מעט ביצים בוקעות (ע"פ דעת מקרא) , " "הקורא זהה לעוף Ammoperdix הנפוץ בנגב ובעמק הירדן. באזורים הים תיכוניים שבארץ מחליף את הקורא עוף קרוב לו, הכוונה לחגלה, הקרויה גם תרנגולת הסלעים. לדעתי לשני עופות אלה מתייחס השם קורא, שבא להם על שם קריאת הזכרים כמין קריאת התרנגול, שאף הוא קרובם. השבעים תרגמו "קורא" - perdix וכוונתם לעופות אלה, ששמם patridge באנגלית. בהכרת אורח חייהם של הקורא והחגלה פתרון למשל של ירמיהו קרֵא דָגַר וְלא יָלָד. נקבת הקורא מטילה כרגיל 14-10 ביצים בסבך שיחים או בנקיק סלע. וכבר העיר ד"ר ישראל אהרוני ז"ל כי מצא בתוך קן אחד של קורא שלושים ביצה. גם אני מצאתי לפני שנים אחדות קן של חגלה בסביבות עין כרם ובו שלושים ושתים ביצה, שעובריהם התחילו להתפתח אבל מתו באיבם (קן זה על ביציו שמור בבית הטבע שבבית הספר החקלאי בעין כרם, שם שימשתי בהוראה). מסתבר כי יש ושתי נקבות דוגרות אתת ליד השנייה, אך אחת מהן משתלטת על הקן כולו, מגרשת את חברתה ומנסה לדגור על הביצים כולן. אבל גופה קטן מדי כדי לחמם מספר כה רב של ביצים; העוברים מתים והדוגרת נאלצת לעוזבם. לכך נתכוון המשל על "קרֵא דָגַר וְלא יָלָד", שהוא דוגר על ביצים שלא הטיל, "בַּחֲצִי יָמָו יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ" - באשר אף אחת מהביצים לא תתפתח לאפרוח. כך הגוזל רכוש הזולת, שסופו שאינו זוכה ליהנות לא מן הגזל ואף לא מרכושו הוא" " ( משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו / פרופסור יהודה פליקס ) .

בפסוק זה יש משל ונמשל:

  • קורא דגר = עושה עושר: הקורא, שאוסף ביצים לקן שלו, דומה לאדם שאוסף כסף ורכוש;
  • ולא ילד = ולא במשפט: הקורא, שאוסף ביצים שלא הוא ילד, דומה לאדם שאוסף כסף ורכוש שאינם שייכים לו ע"פ המשפט.

והתוצאה:

  • בחצי ימיו יעזבנו = הקורא נאלץ לעזוב את הביצים באמצע תקופת הדגירה, וגם האדם יצטרך לעזוב את עושרו (או להיפך - עושרו יעזוב אותו) באמצע החיים.
  • ובאחריתו יהיה נבל = הקורא יהיה נוֹבֵל, עייף ומותש מכך שדגר על ביצים רבות שרובן לא בקעו; וגם האדם יהיה בסוף ימיו עייף ומותש מרדיפה אחרי עושר שלא הצליח ליהנות ממנו.

פירושים נוספים[עריכה]

קורא דגר[עריכה]

1. בלשון ימינו, דגר = חימם את הביצים, והקורא הוא קוקיה, שיולדת ביצים, ונותנת לציפורים אחרות לחמם אותן ( הרב אברהם קורמן ) ;

  • אך פירוש זה אינו מתאים ללשון הפסוק, כי הפסוק מדבר על "קורא דגר ולא ילד".

2. יש מפרשים דגר = צפצף לאפרוחים כדי למשוך אותם אחריו, והקורא הוא עוף שמצפצף וגוזל אפרוחים של אחרים. פירוש זה מתאים יותר להקשר הפסוק וגם למשמעות המילה דגר בלשון המקרא (רש"י) .

  • אך - עד כמה שידוע לי - פירוש זה אינו מתאים למציאות  - לא שמעתי על עוף שמצפצף ומושך אפרוחים של עופות אחרים: " "הפירוש של רש"י ואחרים "קורא" - קוקיה, אינו אפשרי, באשר האחרונה לא רק זאת שאינה דוגרת על ביצי אחרים, כי אם גם על ביציה שלה אינה דוגרת, אלא זורקת אותן לקיני ציפורים אחרות שידגרו עליהן" " ( משלי טבע וחקלאות בספר ירמיהו וישעיהו / פרופסור יהודה פליקס ; וכן פירשו ב'דעת מקרא') .

3. לכן פירשנו דגר = אסף וקיבץ.

עושה עושר ולא במשפט[עריכה]

ביטוי זה נתן השראה לחוק בספר החוקים של מדינת ישראל - " "חוק עשיית עושר ולא במשפט" ".

ובאחריתו יהיה נבל[עריכה]

1. פירשנו נבל מלשון נובל.

2. אך בדרך-כלל נבל הוא אדם גס וברברי . לפי זה הכוונה, שהעושה עושר ולא במשפט יהיה בסוף ימיו בזוי ופחות-ערך, כלומר הוא יאבד לא רק את עושרו אלא גם את כבודו.

3. ואפשר לפרש נבל = כפוי טובה. לפי זה, ובאחריתו יהיה נבל = העושר יהיה "כפוי טובה", ויעזוב את האיש ש"טרח" כל-כך לאספו (חברי נח"ת)

דיני פטנטים - זכויות יוצרים[עריכה]

מה המשמעות המעשית של הפסוק - הרי אנחנו כבר יודעים שאסור לגנוב?!

לדעתי הפסוק בא ללמד, שאסור לאדם להתעשר על-חשבון עבודה שמישהו אחר עשה, גם אם הוא לא לוקח ממנו שום חפץ בכוח (כמו קורא דגר ולא ילד - עוף ששמו "קורא", דוגר=מצפצף, ומושך אחריו בצפצופיו אפרוחים שלא הוא ילד [רש"י], הוא לא לוקח אותם בכוח אלא רק מצפצף והם באים אחריו מרצונם).

בפרט, ניתן ללמוד מכאן, שאסור לאדם להתעשר ע"י שימוש בפטנט שמישהו אחר המציא, או ע"י העתקת ספר שמישהו אחר כתב, כאשר זה מנוגד לחוק ("עושה עושר ולא במשפט" = בניגוד למשפט המקובל בארץ = בניגוד לחוק).

וכדי שלא אעבור על איסור זה בעצמי, אציין שלמדתי את הרעיון מתוך סידור "עוד אבינו חי", שציטט מתוך ההקדמה לספר "לקט הקציר", שציטט את הרב נאמן שמואל, ואת החיד"א בספר "ברית עולם" קי"ט.

(מתוך הפורום דרישת ה' באמצעות חקר המקרא ) .

מצד שני, האדם עצמו לא צריך לתבוע לעצמו זכויות יוצרים על דברי תורה, (משלי כג כג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה"( פירוט ).

מקורות נוספים[עריכה]


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:קורא דגר ולא ילד - עושה עושר ולא במשפט


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/nvia_yrmyhu_qore_0