ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שביעית/פרק שלישי

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה א

[הרב קנייבסקי ג א] מתני’: מאימתי ^ג_אמוציאים זבלין לאשפתות? משיפסקו עובדי עבודה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, משיבש המתוק _{לחות האדמה ואין זה זמן הזיבול.} °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ^ג_במשיקשור _{שהזבל יבש ונעשה קשרים ולא ראוי לזיבול עד שיפורר.} עד כמה מזבלין? ^ג_געד שלוש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות, של לתך לתך _{לתך = חצי כור=> 91 ליטר. כל אשפה 910 ליטר} מוסיפים על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אף על האשפתות:

גמ’: תנן, מאימתי מוציאים זבלין לאשפתות? משיפסקו עובדי עבודה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . עד שלא פסקו עובדי עבודה, מהו שיהא מותר לעשות אשפה על פתח חצירו? _{שאין זה מקום זריעה.} סילני שאל לרבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ואסר ליה. °רבי רבי יהודה הנשיא אמר, שרא ליה. והוון אמרין, שהתיר לו כיוון דו נסב ליה מעשרות  שהיה נותן לו מעשרות. והורי על גרמיה לצאת לחוץ לארץ, דלא למיסב מעשר  והורה לעצמו לצאת מהארץ כדי לא ליטול מעשרות. _{ואם היה נשאר בארץ ולא לוקח מעשרות היה נראה כמבזה את המעשרות.} מעתה אפילו משפסקו עובדי עבודה יהא אסור מפני מראית עין, שלא יהו אומרים לתוך שדה בית השלחין שלו הוא מוציא שמזבלין אותה כל השנה? לא יחשדו בו שמוציא לבית השלחין, דיודעין הן בני עירו אם יש לו בית השלחין אם אין לו. ומה שהתירו כאן, בשאין לו בית השלחין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. הדא אמרה, לא חשו לעוברין ושבין מפני מראית עין. שהרי מי שאינו בן עירו, לא יודע שאין לו בית שלחין, ואף על פי כן לא אסרו. באיסור ב' פרקים, בשדה הלבן מהפסח, ובשדה האילן מן העצרת. מהו שיהא מותר לעשות כסדר הזה ולהוציא שלוש אשפתות לבית סאה, של עשר עשר משפלות אף שלא פסקו עובדי עבודה? האם זה כמו שביעית ואסור. או שזה קל יותר ומותר? נישמענא מן הדא דתנן. מוכרין ומוציאין זבלים עם החשודים להיות עושין בשביעית עד ראש השנה. עם העובד כוכבים ומזלות ועם הכותי אפילו בשביעית. ובלבד שלא יפרוק את המשפלות ונמצא מזבל. לא אמר אלא ובלבד שלא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה א':

2 ג_ב מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה א':

3 ג_ג מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה א':

-----------------------------------דף ז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ז עמוד א] יפרוק את המשפלות. הא להוציא, מוציא. הדא אמרה שהוא מותר. דאין תימר שהוא אסור, יהא אסור מלהוציא עם החשוד על השביעית. תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, משיבש המתוק. מהו משיבש המתוק? פקועה. אמר רבי מנא רבי מנא° . כההן פקועה דבקעתא. _{שהאדמה כשנעשת יבשה פוקעת ונהית סדקים, ואם אז מוציא זבלים, לא יחשדו שהולך לזבל את הקרקע שהרי לא מועיל לה הזבל עוד.} תנן, רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר, משיקשור. מהו משיקשר? משיבש הזבל ויעשה קשרין קשרין ולא ראוי לזיבול. אמר רבי חנניא רבי חנניא°. מכיון שנתקשר בו קשר העליון, מיד הוא יבש. ותני עלה, קרובים דבריהם של °רבי מאיר רבי מאיר של °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ושל רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° להיות שווין. _{שהזמן שפוסקים עובדי עבודה הוא הזמן שהאדמה מתבקעת והזבל נקשר.} תנן, עד שלוש אשפתות לבית סאה של עשר עשר משפלות, של לתך _{חצי כור = 124.4 ליטר} מוסיפים על האשפלות ואין מוסיפין על האשפתות. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° מה שנאמר שאין מוסיפים על האשפתות, זה דווקא בפוחת מן המשפלות _{כגון שעשה תשע במקום עשר.} אבל אם בכל אשפה נתן עשר משפלות יכול להוסיף על האשפות. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בעי. אם בפוחת מן האשפלות, אפילו שלוש אסור. אלא אסור להוסיף על האשפתות אפילו אם לא פוחת מן המשפלות. כהדא דתני. אין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים. מוסיפין על המשפלות, ואין מוסיפין על האשפתות. ומוסיפין על המשפלות, לא שכבר היה כשיעור? ודכוותה אין מוסיפין על האשפתות אפילו בכשיעור:

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ב

[הרב קנייבסקי ג ב] מתני’: ^ג_דעושה אדם את שדהו שלש שלש אשפתות לבית סאה. יותר מכאן מותר דברי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי _{כמו שאמר במשנה הקודמת.} וחכמים אומרים. עד שיעמיק שלושה או עד שיגביה שלשה. עושה אדם את זבלו אוצר _{שיכול להוסיף על המשפלות כמה שרוצה.} °רבי מאיר רבי מאיר אומר. עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה _{דאין מוסיפין לא על המשפלות ולא על האשפתות.} ^ג_ההיה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע:

גמ’: ולמה תניתה תריין זימנין _{הרי כבר למדנו את זה במשנה הקדמת?} כאן בפוחת מן מאשפלות. ברם התם _{במשנה הקדמת} בעושה כשיעור _{והיתי חושב שכל מה שהתיר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי להוסיף על האשפתות, זה דווקא אם עשאם כשיעור של עשר משפלות. באה משנתנו ומלמדת של°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי יכול להוסיף על האשפתות, אפילו אין בהן עשר משפלות.} ותני כן על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ובלבד שלא יפחות לאשפה משלש משפלות. וחכמים אוסרין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ז עמוד ב] תנן, עושה אדם את זבלו אוצר. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה. בעושה יותר מכשיעור. _{שרוצה לתת יותר שלושים משפלות לבית סאה.} אבל בכשיעור _{שרוצה לתת את כל השלושים באשפה אחת או שתים במקום בשלוש,} בשלשה מקומות מותר, במקום אחד לא כל שכן? תנן, היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע. פתר לה תרין פתרין  העמיד את המשנה בשני העמדות. הסבר אחד בשהיה לו דבר מועט בתוך ביתו מערב שביעית, ובשדה לא היה כלום. והוא מבקש להוציא מביתו לתוך שדהו בשביעית. שרבנן אמרי שיכול להוציא את המעט שיש לו והרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה _{כמו שאדם שיש לו עשרה משפלות, אינו מוציאם בבת אחת אלא כל פעם קצת,} ו°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אוסר. מה טעמא ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה? שמא לא ימצא לו זבל _{שצריך לתת עשר משפלות בכל אשפה, ואם יתן רק מעט} ונמצא מזבל את אותו המקום. פתר לה פתר חורין  העמיד את המשנה בהעמדה אחרת, כשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו בערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית למקום שכבר היה שם מעט זבל. הרי זה מוסיף והולך משיפסקו עוברי עבירה. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אוסר. מאי טעמא ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה? שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום. ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית? רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . אמרו בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, מפני מראית העין. שיחשבו שמוציא לזבל, לכן אסור עד שיוציא עשר משפלות כאחת. ולית לרבנן מפני מראית עין? אמר רבי אידי דחוטרא רבי אידי דחוטרא° _{שם מקומו,} סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, אילין שמועתא דהכא, _{דאמרנו ש°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אוסר משום מראית עין,} כבר נאמרו במסכת מועד קטן. דתנינן °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. אין עושין את האמה בתחילה במועד ושביעית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° אמרו בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, מפני מראית העין. הוון בעין מימר, מאן דאמר תמן מפני מראית העין, ניחא. שזו שיטת °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה דאף הכא מראית העין, מאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה והכא מה אית לך? לית לך אלא כהדא דאמרינן, שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום. מה נפק מביניהון? חפר לעשות אמה של בניין _{שמסלק את העפר.} הוון בעון מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין, אף הכא מפני מראית העין. מאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה, הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה. תנן, °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. עד שיעמיקו או עד שיגביה שלשה, או עד שיתן על הסלע. הכל מודין שאם היה לו שם סיד או צרורות או אבנים או גיפסוס _{שברור לרואים שהקרקע לא ראויה לזריעה,} מותר

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ג

[הרב קנייבסקי ג ג] מתני’: ^ג_והמדייר את שדהו, עושה סהר לבית סאתים. עוקר שלש רוחות ומשייר את האמצעיות, נמצא מדייר בית ארבעת סאין. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, בית שמונת סאין. ^ג_זהיתה כל שדהו בית ארבעת סאין. משייר ממנו מקצת מפני מראית עין. ^ג_חומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין:

גמ’: תנן, המדייר את שדהו, עושה סהר לבית סאתים. והא תמן תנינן. ^ג_טשדה שנתקווצה, תזרע למוצאי שביעית. ^ג_יניטייבה או שנידיירה, לא תזרע למוצאי שביעית. _{משמע שאסור לדייר שדהו ואיך כאן התרנו?} אמר רבי יונה רבי יונה°. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה. הרוצה להעמיד צאן בתוך שדהו. עושה סהר בית סאתים _{אף שיוצא שמדייר שדהו אבל לא שהתכוון לכך בפירוש.} בכל עושין סיהרין. במחצלאות, ובקש, ובאבנים, אפילו שלשה חבלים זה למעלה מזה. ובלבד שיהא בין סהר לסהר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ג_ד מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ב':

5 ג_ה מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה א':

[ע"ב]

6 ג_ו מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ד':

7 ג_ז מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ה':

8 ג_ח מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ד':

9 ג_ט מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד, סמ"ג לאוין רסו:

10 ג_י מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג, מיי' פ"א מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:

-----------------------------------דף ח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ח עמוד א] כמלוא סהר _{שלא יעברו הבהמות בין שני הסהרים ונמצא מזבל יותר מארבע סאין.} אותו המקום שבין שני הסהרים _{אף שאסור לדייר בו,} חולב בו, גוזז בו, ומוליך ומביא את הצאן דרך עליה. תני, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן אלעזר אמר. אם רצה, תוקע את היתד בארץ ועושה סהרין בארבע רוחותיה של שמונת סאין. ^ג_יאאין מדיירין, לא בשבתות, ולא בימים טובים, ולא בחולו של מועד אפילו בטובה. ואינו רשאי להושיב שומר, ולא לנער את הצאן. ואם באו מאיליהן, אין מסייעין אותן. ואם היו גויים ועושין עמו בשבתות ובימים טובים _{בהבלעה,} הוא רשאי להושיב _גוי שומר ולנער את הצאן. ואם באו מאיליהן, מסייעין אותן. תני. °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אומר. _{על ידי גוי} בשבת מדיירין בטובה, וביום טוב במזונות. ובחולו של מועד אפילו בשכר. תני, השוכר את הצאן, אסור לנערה. מהו לנערה? מוליכה ממקום למקום, שעל ידי כך מוציאים גללים לפני הזמן. הדא אמרה, בששכרה לזמן מועט _{ועל ידי שמוליכם גורם להם להוציא מה שהיו מוציאים למחרת בבית הבעלים.} אבל בששכרה לזמן מרובה, מותר. אותו היום האחרון של השכירות אסור. אמר רבי חונה רב הונא° בשם רבי נחמן בר יעקב רבי נחמן בר יעקב°. ההן דאזל ליה לעשות צרכיו ולא מתעני _{לא מצליח לעשות צרכיו.} ייזיל מן אתר לאתר, והוא מתעני. אמר רב רב (אמורא)° בשם מר עוקבן מר עוקבן°. חפריתה עיקר _השורש, טב למעייא. תנן, ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו כדרך המזבלין. רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° שאל. עד שלא פסקו עובדי עבודה מהו שיהא מותר להוציא מן הסהר וליתן בתוך שדהו כדרך המזבלין?:

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ד

[הרב קנייבסקי ג ד] מתני’: ^ג_יבלא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו. עד שיהא בו שלוש מורביות, שהן שלוש על שלוש על רום שלוש. שיעורן עשרים ושבע אבנים. ^ג_יגגדר שיש בו עשר אבנים של משוי שנים שנים, הרי אילו ינטלו. שיעור גדר עשרה טפחים. פחות מכאן, חוצב וגוממו עד פחות מן הארץ טפח. במה דברים אמורים? מתוך שלו. אבל מתוך של חבירו, מה שהוא רוצה יטול. ^ג_ידבמה דברים אמורים? בזמן שלא התחיל בו ערב שביעית. אבל אם התחיל בו מערב שביעית, מה שהיה רוצה יטול:

גמ’: תנן, לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו. עד שיהא בו שלוש מורביות, שהן שלוש על שלוש על רום שלוש. שיעורן עשרים ושבע אבנים. היאך עבידא? תלתא זמנין מן תשע, או תשע זמנין מן תלת? העיקר שיהיו עשרין ושבע. תני. מחצב שבינו לבין חבירו, ופתח בו חבירו בהיתר, מותר. ואם היתה ריקה, אסור. תמן תנינן. ^ג_טוהזיז _{מעין קורה מעל הפתח לנוי} מביא את הטומאה בכל שהוא. הגזרה _{קורה מעל הפתח לא לנוי} והגובלית _{קורה בצורת חצי עיגול מעל הפתח, מביא את הטומאה} בפותח טפח. במה אמרו הזיז מביא את הטמאה בכל שהוא? בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכין, שהן שנים עשר טפח _{שרק שם זה נויו.} אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. הדא אמרה. זה שהוא מקבל לבנות נדבך לחבירו, צריך לעשות לו ארבעה טפחים כדי מקום. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . מתניתין אמרה כן. דתנן, ^ג_טזובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא? בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג' נדבכין, שהן שנים עשר טפח. _{רואים שנדבך ארבע טפחים.} ולמה תנינן נדבכין? הרי יכל לאמר שנים עשר טפחים סתם? למדת הדין. _{ללמד שהמקבל מחברו לבנות לו נדבך, בונה ארבעה טפחים.} רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° שאל. אינון שיעורין שנאמרו לגבי הגדר, כאינון שיעוריא שנאמרו גבי טומאה? _{וכל נדבך בגדר צריך שיהיה של ארבעה טפחים?} אמר רבי חזקיה בר יעקב בר אחא רבי חזקיה בר יעקב בר אחא° בשם רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°. אילין שיעורייא כאינון שיעורייא. הכא את אמר שיעור גדר עשרה טפחים, פחות מכאן חוצב וכ"ו. והכא את אמר הכין שכל נדבך ארבעה טפחים _{ואיך זה מסתדר?} מה אנן קיימין? אם כשהיו ב' נדבכין, ניתני שמונה טפחים. אם כשהיו ג', ניתני שנים עשרה טפחים? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . צא חצי טפח לסיתות מכאן, וחצי טפח לסיתות מכאן, וכן לחבריה. _{במקום חיבור כל שני נדבחים,} נמצא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ח עמוד ב] ג' נדבכים של עשרה טפחים. פחות מכאן אינו לא גדר ולא מחצב _{ואסור לקחת את כל האבנים, אלא גומם עד פחות מן הארץ טפח.} תני. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי . ^ג_יזבמה דברים אמורים? בזמן שנתכוין לתיקון שדהו. אבל אם לא נתכוין לתיקון שדהו, אפילו יותר מכאן מותר. °רבן שמעון בן גמליאל  רבן שמעון בן גמליאל אמר. במה דברים אמורים? בזמן שלא נתכווין לתיקון שדהו. אבל אם נתכווין לתקן שדהו, אפילו פחות מכאן אסור. אמר רבי ביבי רבי ביבי° . הורי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° כהדא תניא לקולא:

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ה

[הרב קנייבסקי ג ה] מתני’: ^ג_יחאבנים שזיעזעתן המחרישה, או שהיו מכוסות ונתגלו. אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. ^ג_יטוהמסקל את שדהו. נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. וכן גרגיר של צרורות או גל של אבנים. נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש תחתיהן סלע או קש, הרי אלו ינטלו:

גמ’: תנן, אבנים שזיעזעתן המחרישה, או שהיו מכוסות ונתגלו. אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. לא סוף דבר בשזיעזעתן המחרישה, ^ג_כאלא אפילו שהמחרישה עתידה לזעזען. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא אמרה כן, דתנן. אבנים שהמחרשה מזעזתם _{משמע שעדין לא זעזעתן,} אם יש בכל א' וא' של משאוי שנים שנים, הרי אלו ינטלו. תנן, נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ. אם יש תחתיהן סלע או קש, הרי אלו ינטלו. אמר רבי יעקב בר בון רבי יעקב בר בון° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . ממה שאמרה המשנה וכן גרגר של צרורות נוטל את העליונות ומניח את התחתונות, _{כיוון שכל עוד התחתונות קימות לא נראה כמכשיר את השדה לזריעה.} זאת אומרת, אסור ללקט צרורות מתוך שדה חבירו. _{שאין בעל השדה רוצה בכך.} שכיוון שכל עוד נשארו הצרורות, מותר לבעל השדה לנכש את שדהו ויהב עיסביה עליהן. שאין הניכוש מכשיר את השדה לזריעה. אבל אם יטול את האבנים, יהיה אסור לבעל השדה לנקש את העשבים. הדא דתימא, בבקעה. אבל בהרים וטרשים, לטיבו יחשב ליה:

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ו

[הרב קנייבסקי ג ו] מתני’: ^ג_כאאין בונין מדריגות _{טרסות ויש אומרים מדרגות כדי לרד לגיא.} על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנו לשביעית. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים, מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר, אבל עושהו חייץ. כל אבן שהוא יכול לפשוט את ידיו וליטלה, הרי זו תינטל:

גמ’: תנן, אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנו לשביעית. אמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר רבי חנני בן גמליאל רבי חנני בן גמליאל°, באיסור שני פרקים היא מתניתא. אבל אחר ש°רבן גמליאל רבן גמליאל נימנה עליהם וביטל אותם, מותר. תנן, אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים, מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית. ותני עליה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה אוסרין. ואיכא דתני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה מתירים. מאי לאו בשני פרקים וכאן קדם שהתירו כאן לאחר שהתירו? רבי שמאי רבי שמאי° בעי. אם באיסור שני פרקים, בהדא תנינן אבל בונה הוא בשביעית משפסקו גשמים, מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית? הרי כשהיה אסור, זה היה איסור ממש ולא משום מראית עין. אז אם באיסור שני פרקים אסור כל שכן בשביעית עצמה. _{ויש מפרשים הרי כשם שיש תוספת שביעית בערב שביעית, כך יש תוספת שביעית במוצאי שביעית. ולמה המשנה התירה}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ג_יא מיי' פ"ח מהל' יום טוב הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ז סעיף י"ד:

12 ג_יב מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ו':

13 ג_יג מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ז':

14 ג_יד מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

15 ג_טו מיי' פי"ז מהל' טומאת מת הלכה א':

16 ג_טז מיי' פי"ז מהל' טומאת מת הלכה א':

[ע"ב]

17 ג_יז מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ח':

18 ג_יח מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':

19 ג_יט מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י':

20 ג_כ מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ט':

21 ג_כא מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"א:

-----------------------------------דף ט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שביעית דף ט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ט עמוד א] אלא בהיתר שני פרקים. אם בהיתר שני פרקים, בהדא תנינן אין בונין מדריגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקנו לשביעית? לחרוש מותר _{דאין איסור שני פרקים,} לבנות אסור? אמר רבי מנא רבי מנא°. יאות אמר רבי שמאי רבי שמאי° דבהיתר שני פרקים היא מתניתא. _{וכל האיסור משום מראית עין} ולא קשיא בונה הוא בשביעית, מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. לבנות ערב שביעית אסור, מפני שהוא מתקינן לשביעית. מתניתא אמרה כן דתנן. אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים, מפני שהוא מתקינן למוצאי שביעית. לא יסכך בעפר, אבל עושהו חייץ. מהו חייץ? חייץ ליה _{אבנים בלי עפר.} כמה דתימר (יחזקאל י"ג, י') והוא בונה חייץ:

ירושלמי שביעית, פרק ג, הלכה ז

[הרב קנייבסקי ג ז] מתני’: ^ג_כבאבני כתף באות מכל מקום. והקובלין מביאין מכל מקום. ואילו הן אבני כתף, כל שאינה יכולה לינטל באחת יד דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, אבני כתף כשמן, כל שהן ניטלות שלוש או שתים על הכתף. ^ג_כגהבונה גדר בינו ובין רשות הרבים, מותר להעמיק עד הסלע. מה יעשה בעפר? ^ג_כדצוברו ברשות הרבים ומתקינו, דברי °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה . °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקן. מה יעשה בעפר? ^ג_כהצוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין. וכן החופר בור ושיח ומערה:

גמ’: תנן, אבני כתף באות מכל מקום ^ג_כואפלו מתוך שלו. והקובלן מביא מכל מקום אפילו פחות מאבני כתף. תנן, הבונה גדר בינו ובין רשטת הרבים מותר להעמיק עד הסלע. אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^ג_כזלא שנו אלא בינו לבין רשות הרבים שאין דרך לזרוע שם. הא בינו לבין חבירו, אסור. ומה שהתרנו לגדור בינו לבין רשות הרבים, זה דווקא בשביעית, ^ג_כחאבל במועד, אפילו בינו לבין רשות הרבים אסור. ומה שאסרנו בשביעית, זה רק ^ג_כטבפירצה שהיא סגה את העפר _{מגודרת סביב שדה שעומדת לזריעה.} אבל בפירצה שאינה סגה את העפר, _{כגון של חצרות,} מותר לגודרה בשביעית. ותני כן. כל פירצה שהיא סגה את העפר, אסור לגודרה בשביעית. ושאינו סגה את העפר, מותר לגודרה בשביעית. ודווקא בשאינה מכשלת את הרבים. אבל אם היתה מכשלת הרבים _{כגון שיש שם טומאה,} אף על פי שהיא סגה את העפר, מותר לגודרה בשביעית. תנן, °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר. כדרך שאין מקלקלין ברשות הרבים, כך לא יתקן. והא כתיב (תהלים נ', כ"ג) ושם דרך אראנו בישע אלהים. ולמה °רבי עקיבא רבי עקיבא אוסר לתקן רשות הרבים? שנייא היא הכא, שהוא תיקון וסופו לקילקול. _{שפעמים שרוצה לתקן, וצובר אבנים וחול ברשות הרבים, ומזיק את הרבים. ופעמים שאף מתחרט ולא מתקן, ונמצא מקלקל יותר משהיה קדם.} אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . שאול לא זכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף ט עמוד ב] למלוכה, אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים, ולפיכך נקרא שמו נר. דכתוב אחד אומר (דברי הימים א ח', ל"ג) ונר הוליד את קיש. וכתוב אחד אומר {שמואל א ט א) וקיש בן אביאל. והלא אביאל היה שמו? אלא על ידי שהיה זקינו מדליק נר לרבים, נקרא שמו נר. תנן, מה יעשה בעפר? צוברו בתוך שדהו כדרך המזבלין, וכן החופר בור ושיח ומערה. רבי אבין רבי אבין° בעי. עד שלא פסקו עובדי עבודה, מהו לצבור עפר בתוך שדהו כדרך המזבלין?:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ג_כב מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:

23 ג_כג מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:

24 ג_כד מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:

25 ג_כה מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:

26 ג_כו מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ב:

27 ג_כז מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ד:

28 ג_כח מיי' פ"ח מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תק"מ סעיף א':

29 ג_כט מיי' פ"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה י"ג:

[ע"ב]

הדרן עלך פרק מאימתי מוציאין