ביאור:יגעת ומצאת - תאמין

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן; 'לא יגעתי ומצאתי'; אל תאמן; 'יגעתי ומצאתי' - תאמן" ( בבלי מגילה ו: ).

רעיון זה של רבי יצחק נזכר גם בכמה פסוקים בתנ"ך:

1. (דברים ד כט): "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאֶתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"- גם בגלות, אחרי החורבן, אם תתאמץ מספיק תצליח למצוא את ה' ( פירוט ).

2. משלי ח יז: "אֲנִי אהביה[אֹהֲבַי] אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי" - מי שמשתדל ללמוד חכמה בכל שחר, יצליח למצוא אותה ( פירוט ).

3. אולם ייתכן שהמקור נמצא במאמר אחר של רבי יצחק ושל בנו, המתייחס ל (משלי כא כא): "רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד, יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד".

"אמר רבי יצחק: מאי דכתיב רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד? משום דרודף צדקה ימצא צדקה?! אלא לומר לך: כל הרודף אחר צדקה - הקדוש ברוך הוא ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה. רב נחמן בר יצחק אומר: הקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להם צדקה, כדי לקבל עליהם שכרו" ( בבלי בבא בתרא ט: ) .

רבי יצחק שואל, מה הטעם להגיד ש"רודף צדקה" "ימצא צדקה"? הרי בכל מקום יש עניים, וכל מי שרוצה לתת צדקה יכול למצוא בקלות למי לתת! ואם הכוונה היא שהוא ימצא אנשים שיתנו לו צדקה, הרי זו קללה ולא ברכה: "משמע יבוא לידי עניות וימצא בני אדם שיעשו לו צדקה" (רש"י שם) !

התשובה של רבי יצחק היא, שהכוונה לאדם שמשתדל ככל יכולתו לעשות צדקה, אבל אין לו מספיק כסף כדי לעשות צדקה כפי שהיה רוצה, או שהוא חושש שיהיו רמאים שיתחזו לעניים וינצלו אותו. הפסוק מלמד, שמי שרודף ומתייגע לעשות צדקה, ימצא מספיק כסף כדי לעשות צדקה וגם ימצא אנשים הגונים לתת להם, ומכאן למד רבי יצחק את העיקרון "יגעת ומצאת - תאמין".

מקורות ופירושים נוספים

לפירושים נוספים על הפסוק מספר משלי, ראו רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד .

חכמי התלמוד (בבלי מגילה ו:) סייגו את דבריו של רבי יצחק ואמרו "הני מילי בדברי תורה, אבל במשא ומתן - סייעתא הוא מן שמיא; ולדברי תורה לא אמרן אלא לחדודי, אבל לאוקמי גירסא - סייעתא מן שמיא היא", ההבטחה, שכל מי שיתאמץ יצליח, תקפה רק בלימוד תורה, ורק כשמנסים להמציא חידושים וחידודים מקוריים (וייתכן שיש כאן רמז לתלמידי-חכמים שיודעים "לטהר את השרץ במאה וחמישים טעמים" - אם הם מתייגעים מספיק, הם יצליחו למצוא כל רעיון בכל פסוק...). ההבטחה לא תקפה בעסקים ("משא ומתן"), ובלימוד פשוטו של מקרא - שם צריך גם עזרה משמים.

אולם, לפי פירושנו למעלה, ההבטחה תקפה גם בעשיית צדקה: מי שיתאמץ מספיק, יזכה לעזרה משמים.