ביאור:חתר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


חתר = חפר וחדר בסתר[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חתר
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: חתר

בלשון ימינו, הפועל "חתר" מציין בעיקר תנועה מהירה במים, בין ע"י סירה ומשוטים ובין ע"י שחיה (בסגנון "חתירה").

בלשון המקרא, הפועל "חתר" מציין כל חפירה שמטרתה לפרוץ פנימה או החוצה בסתר, למשל:

חפירה באדמה או באבן[עריכה]

  • (איוב כד טז): "חתר בחשך בתים, יומם חתמו למו, לא ידעו אור": איוב מתלונן על הגנבים הפורצים לבתים בלילה, בסתר, וביום נושאים עליהם חותם של קדושה (רש"ר הירש על שמות כב א) .
  • (יחזקאל ח ח): "ויאמר אלי: בן אדם חתר נא בקיר! ואחתר בקיר והנה פתח אחד"- ה' ציווה על יחזקאל לעשות חור בקיר כדי לראות את האסיפה הסודית של זקני יהודה עובדי האלילים.
  • (יחזקאל יב ה): "לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו... ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם... והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ"- יחזקאל חופר בקיר כדי להמחיש לבני ישראל את הבריחה המשפילה שיברח מלך יהודה כשהבבלים ילכדו את הארץ - כמו גנב החופר בקיר בלילה.
  • (עמוס ט ב): "אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם, ואם יעלו השמים משם אורידם"- גם אם ינסו לברוח ממני ע"י התחפרות במעמקי האדמה, זה לא יעזור להם.

מחתרת[עריכה]

מהפועל "חתר" בא המושג "מחתרת", שפירושו "פריצה":

  • (שמות כב א): "אם במחתרת ימצא הגנב, והכה ומת אין לו דמים"- אם הגנב נלכד תוך כדי פריצה לבית בסתר, מותר להרגו, כי אי אפשר להיות בטוחים שהוא מתכוון רק לגנוב, ייתכן שהוא גם מתכוון לרצוח.

ומפסוק זה, כנראה, נובעת תוכחתו של ירמיהו:

  • (ירמיהו ב לד): "גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים, לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה"- הרגתם אביונים חפים מפשע, שלא ניסו לפרוץ לביתכם, וכל פשעם היה שהוכיחו אתכם על כל מעשיכם הרעים האלה ( פירוט ).

חתירה במים[עריכה]

בפסוק אחד בתנ"ך נזכרת חתירה במים, כמו בלשון ימינו:

  • (יונה א יג): "ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו, כי הים הולך וסער עליהם"

נראה שהמשמעות היא מושאלת - המלחים כאילו חפרו במים כדי לברוח ולהינצל מהסערה; מכאן התגלגלה המשמעות המקובלת בלשון ימינו - תנועה מהירה במים.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-15.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חתר - חפר וחדר בסתר

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xtr