ביאור:חציר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חציר = עשב הצומח מהר ומתייבש מהר[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חציר

חציר נזכר בתנ"ך פעמים רבות, ומכל פסוק ניתן ללמוד עליו משהו:

  • הוא צומח בהרים אחרי הגשם, (תהלים קמז ח): "הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר".
  • הוא גדל גם ליד מעיינות ונחלים, (מלכים א יח ה): "לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים, אוּלַי נִמְצָא חָצִיר".
  • הוא דומה לעשב דשא וירק, (מלכים ב יט כו): "וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד, חַתּוּ וַיֵּבֹשׁוּ; הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא, חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה",  (ישעיהו טו ו): "כִּי מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ; כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא, יֶרֶק לֹא הָיָה".
  • הוא מתייבש ונובל מהר,  (תהלים לז ב): "כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ, וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן".
  • הוא משמש מאכל לבהמות,   (מלכים א יח ה): "אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה", (תהלים קד יד): "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",  (תהלים קמז ח): "הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר. נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ",  (איוב מ טו): "הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל",  (משלי כז כה): "גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים. כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים"( פירוט ).

נראה שהכוונה לעשב בר, אולי הוא נקרא חציר מלשון חצר או חוץ.  אלה העשבים שאנחנו רואים בצדי הרחוב אחרי הגשם. הם ממלאים את האדמה בירוק, אך מתייבשים במהירות ונעלמים כשמתחיל הקיץ.

חציר כמשל[עריכה]

החציר הוא משל לזמניוּת, ובפרט ביחס לאדם:

  • תהלים צ ה-ו: " "זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף." "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ" ": כמו החציר, שיכול לצמוח בבוקר ולהתייבש בערב, כך הם חיי האדם. יכול אדם להיות בריא ורענן בבוקר, ולחלות ולהתייבש ולמות עד הערב. וכן ב (תהלים קג טו): "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ",
  • (ישעיהו מ ו): "כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה": גם ההבטחות שהאדם מבטיח הן כמו חציר: בבוקר הוא מבטיח שיעשה הרבה חסד, אבל עד הערב הוא שוכח והחסד נעלם כמו עשבים יבשים. לעומת זאת, דבר ה' הוא נצחי והחסד שהוא עושה קיים לעד,   ישעיהו מ ז-ח: " "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ ה' נָשְׁבָה בּוֹ אָכֵן חָצִיר הָעָם." "יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם" ".
  • (ישעיהו נא יב): "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם! מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן?": גם איומי הרשעים הם כמו חציר, ולכן מי שה' מנחמו אינו צריך לירוא מהם. וכן ב (תהלים קכט ו): "יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ"וב (איוב ח יב): "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ"( פירוט ).

אולם בפסוק אחד החציר הוא דווקא משל לדבר טוב - לצמיחה רוחנית מהירה, (ישעיהו מד ג): "כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.  וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר, כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מַיִם". ה' ייצוק עלינו רוח נבואה. הרוח הזאת תהיה כמו מים המרוים את הצמא לדבר ה',  (עמוס ח יא): "לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'". וכמו חציר הצומח במהירות, כך תהיה גם הצמיחה הרוחנית המהירה של עם ישראל שיחזור לשמוע את דבר ה'.

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (במדבר יא ה): "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם, אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים"( פירוט ) - מדוע בני-ישראל מתגעגעים דווקא לחציר, שהוא מאכל בהמה? אולי כי התרגלו לאכול אותו במצרים. שם, כשהיו עניים מרודים, החציר שליקטו בשדות היה חלק עיקרי מהתפריט שלהם. במדבר הם מקבלים מָן שהוא "מאכל מלאכים"; אבל הם מתגעגעים לטעם של החציר שהוא מאכל בהמות.
  • (ישעיהו לד יג): "וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים, קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ; וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים, חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה"- כאן יש הקבלה: תנים - בנות יענה, נוה - חציר. מכאן שהמילה חציר כאן אינה מציינת צמח אלא מקום - כמו חָצֵר. הארמנות של אדום יהפכו להיות החצר האחורית של בנות-היענה.   ובישראל יהיה להיפך, (ישעיהו לה ז): "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם, וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם; בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ, חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא": כשה' ישיב את שבות ציון, המדבר יתמלא באגמים ומעיינות ויהפוך להיות חָצֵר לצמחי-מים.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חציר - עשב הצומח מהר ומתייבש מהר

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-04-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xcir