ביאור:חטא המעפילים, והמעפילים בקום המדינה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
"
מ
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר בחושבם ש..., הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, כִּי חָטָאנוּ.
מא
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יְהוָה, וְהִוא לֹא תִצְלָח.
מב
אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם, וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם.
מג
כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב, כִּי עַל כֵּן בגלל ש שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי יְהוָה וְלֹא יִהְיֶה יְהוָה עִמָּכֶם.
מד
וַיַּעְפִּלוּ העיזו לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה.
מה
וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם שיברו אותם עַד הַחָרְמָה השמדה (והוא גם שם מקום). {פ}
"
- (במדבר יד)
כיצד מיד לאחר שהבינו שחטאו בחטא המרגלים, והתאבלו על כך, מעיזים הם להמרות את פי משה?
ר' צדוק הכהן מלובלין מצטט מפסחים פו ע"ב: "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא". הוא מסביר שפירוש הדברים, הוא שגם אם חטאנו ואנו נקראים רשעים, ונאמר:
וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ. |
-- תהלים נ, טז |
בכל זאת עלינו להמשיך ללמוד תורה.
זו היתה גם הבנת המעפילים. הם רצו לתקן את חטאם, ולא היו מוכנים לתת למשה לעצור בעדם מלעשות כן.
אם כן למה נענשו?
- כי רצו מהר מידי. "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר, הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, כִּי חָטָאנוּ.", מיד בבוקר. דבר ראשון: לעלות. וההבנה "כִּי חָטָאנוּ" בסוף הפסוק, במקום בתחילתו.
ההבדל בין המעפילים החוטאים, למעפילים בימינו
[עריכה]ר' צדוק הכהן מלובלין ממשיך וכותב שלעתיד לבא "בעקבתא דמשיחא, חוצפא ישגא", וכן יהיה מקום למעפילים שיצליחו במשימתם.
יש לזכור שהדברים נכתבו לפני כ-100 שנה, ויש בהם מעין נבואה.
כך גם אפשר להבין איך קרה שהמילה "מעפילים" שבתורה יש לה משמעות שלילית, הפכה בימינו לחיובית.
מקורות
[עריכה]הרב חנן פורת, מעט מן האור, שלח, תשס"ז