ביאור:הקשר בין מצוות סוכה, בניית המשכן וביטול העבודה זרה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

איך יש בסוכות מצוה לבנות סוכה אם בכלל עולים לרגל לירושלים?

התורה אומרת שטעם מצוות סוכה הוא "...כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג מג), וחלקו התנאים בפירוש טעם זה: "ענני כבוד היו דברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם", (סוכה יא ב).

בתורה מתוארים שני היבטים שונים לגמרי של אותו חג: על חג האסיף נצטוונו לפני חטא העגל, ושם לא מוזכרות הסוכות או ארבעת המינים, אלא רק העלייה לרגל (שמות לד כב). רק לאחר חטא העגל החג נקרא חג סוכות ומתחדשות בו שתי מצוות מרכזיות: סוכה וארבעת המינים (ויקרא כג מ-מג).

יש להסביר את הדברים באופן הבא: משה נצטווה על בניית המשכן לאחר שישראל חטאו בחטא העגל (ולתרץ את סדר הפרשיות על פי הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה").

כמו שכותב הרמב"ם, עבודת הקורבנות נועדה למתן את יצר העבודה זרה שהיה מושרש בעם, ולכן לאחר חטא העגל ה' נוכח שאין ברירה ויש לאפשר לעם סוג מסויים של עבודת ה' הדומה קצת בצורתו החיצונית לעבודה הזרה שהיתה נוהגת בימי קדם (ואף בימינו במזרח ובאפריקה).

הפסל היחיד שהותר היה הכרובים שעל לוחות הברית (פסל אחד, במקום נסתר שרק אדם אחד רואה אותו פעם בשנה, וגם הם, הכרובים, בעצם רק קישוט למכסה של הארון שבתוכו התורה).

המשכן היה מעין סוכה גדולה, ולזכר המשכן שנדד יחד איתנו אנו בונים סוכת ארעי וגרים בה במהלך החג.

במרכז המשכן נמצאים הכרובים, אשר השורש ס.כ.ך. מוזכר לגביהם: "שניים כרובים סוככים בכנפיהם" (שמות כה ב), וכידוע המילה סוכה היא מהשורש ס.כ.כ.

לכן גם חשובה העלייה לרגל בסוכות, לבית המקדש שהחליף את המשכן, ואת הסוכות בונים בירושלים וגרים בהם כל העולים לרגל (וכך מתורצת השאלה ששאלנו בפתיחת הדברים).

לאחר שבטל יצר עבודה זרה, לא היה צורך בכרובים ואכן יאשיהו גנז את הארון לקראת חורבן בית ראשון, ובבית שני הם לא היו בנמצא.

זה גם מסביר למה לא בנו סוכות כל תקופת בית ראשון: "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה, גְּדוֹלָה מְאֹד" (נחמיה ח יז) - במהלך בית ראשון עדיין לא בטל יצר ע"ז לגמרי, וחג הסוכות נחגג רק במשמעות הקדומה של חג האסיף, ללא סוכה.

ואולי גם מסביר את תיאור החג בספר דברים (דברים טז, יג ואילך) ששם לא מוזכרת הסוכה אלא רק העליה לרגל, כהדגשת הפן הזה שעשוי לחזור לעתיד לבא כשיבנה המקדש ב"ב.

לסיכום, בניית הסוכה היא לזכר המשכן והכרובים שהיוו מרכיב מרכזי בתהליך הדחקת יצר הע"ז, ואפשר גם לאמר שהקרבת הקורבנות הרבים בחג, פרים במספר הולך ופוחת במדבר כט, יב, היא לזכר ההתמעטות ההדרגתית של העבודה זרה.

מקורות[עריכה]

  • על פי ספרו של הרב שמואל אליקים קדר "תורת אוהל"