ביאור:המנהיגים הביאו את האויבים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בספר "מלחמת היהודים" מספר יוסף בן מתתיהו על ההשתלטות הרומאית על ארץ ישראל בתקופת בית שני. ההשתלטות התחילה לאחר מותה של שלומציון החשמונאית מלכת יהודה, כאשר שני בניה - הורקנוס ואריסטובולוס - נלחמו על השלטון. אריסטובולוס היה חזק יותר, והורקנוס פנה למצביא הרומי פומפיוס וביקש ממנו להתערב לטובתו. פומפיוס אכן התערב, ומכאן והלאה התחילה התערבות הולכת וגוברת של רומי בעניינים הפנימיים של יהודה, עד ששיעבדה אותה לגמרי, דבר שהוביל למרד הגדול ולחורבן. המנהיגים היהודיים הם שהזמינו את הרומאים לשלוט בהם.

כמה מאות שנים קודם לכן, בתקופת בית ראשון, האשים הנביא ירמיהו את מנהיגי דורו בהאשמה דומה - בכך שהם עצמם הביאו עליהם את הכובשים הזרים (ירמיהו יג יח-כב):

  • "אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה 'הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ!':  כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם!" - הנביא קורא למלך ולאמו ( הגבירה = הגברת הראשונה ) להשפיל את עצמם ולשבת במקום נמוך (במקום על כיסא המלוכה), כי כתר-המלוכה המפואר ירד מראשם; כלומר - הוא קורא להם להתפטר, כי אינם ממלאים כראוי את תפקידם, ואינם ראויים לכבוד-מלכות; והנה ההאשמות המפורטות:
  • בדרום הארץ - "עָרֵי הַנֶּגֶב סֻגְּרוּ, וְאֵין פֹּתֵחַ; הָגְלָת יְהוּדָה כֻּלָּהּ, הָגְלָת שְׁלוֹמִים" - כל תושבי הדרום גלו ממקומם מפחד האויב, סגרו את עריהם והלכו לחפש מקלט במקום אחר;
  • ובצפון הארץ - "שאי (שְׂאוּ) עֵינֵיכֶם וראי (וּרְאוּ), הַבָּאִים מִצָּפוֹן" - בצפון הארץ כבר עומדים הכובשים הבבלים (או - מצפון הארץ כבר באים הפליטים שברחו מפני הכובשים, ומבקשים להסתתר בירושלים);
  • "אַיֵּה, הָעֵדֶר נִתַּן-לָךְ, צֹאן תִּפְאַרְתֵּךְ?" - איפה כל העם הגדול והמפואר שניתן לך כדי שתשמרי עליו? ( רעיית צאן היא משל להנהגה ) כולם בורחים מפחד האויב!
  • "מַה-תֹּאמְרִי, כִּי-יִפְקֹד עָלַיִךְ?" - מה תוכלי להגיד להגנתך, כאשר ה' - שהפקיד בידך את עם ישראל - יפקוד = יתייחס  אלייך וידרוש ממך להחזיר את הפיקדון? האם תוכלי להגיד שאת לא אשמה? האם תוכלי לטעון "הבבלים היו חזקים יותר - לא היתה לי ברירה"? לא! כי -
  • "וְאַתְּ לִמַּדְתְּ אֹתָם עָלַיִךְ אַלֻּפִים, לְרֹאשׁ!" - את הרגלת אותם ולימדת אותם שהם יכולים לבוא ולשלוט בך; את הזמנת אותם להתערב בעניינים הפנימיים של הממלכה; את כרתת איתם ברית מדינית ולמדת גם את מנהגיהם הדתיים: " "שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם - כמו שנאמר (יחזקאל כג) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה . דבר אחר:... חזקיהו, שהראה לשלוחי מרודך בלאדן (ישעיהו לט) את כל בית נכאתה" " (רש"י)
  • "הֲלוֹא חֲבָלִים יֹאחֱזוּךְ, כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה!" - כשה' ידרוש ממך דין וחשבון על כישלונך בהנהגת הציבור, לא תהיה לך תשובה, והכאב יהיה גדול כמו של אישה יולדת - הכאב הגדול ביותר שאפשר לדמיין.
  • "וְכִי תֹאמְרִי בִּלְבָבֵךְ 'מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה?'" - ואם תשאלי את עצמך: למה זה קרה לי? הרי בפעם הראשונה שהבבלים באו לכאן (בימי חזקיהו) הם באו כידידים, הם כיבדו אותנו ורצו לשתף איתנו פעולה - איך הגענו למצב שבו הבבלים הם אויבים וכובשים?! התשובה -
  • "בְּרֹב עֲוונֵךְ נִגְלוּ שׁוּלַיִךְ, נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" - העוונות שלך נגד התורה גרמו לכך, ששולי שמלתך הורמו, ונעלייך נגזלו ממך, ואת הוצגת עירומה ויחפה לעיני כל הגויים, כלומר - כל הגויים ראו את חרפתך ואת חולשתך, וכך למדו לזלזל בך ( פירוט ).

גם בפסוק כה - בהמשך - מאשים הנביא את המנהיגים על כך שבטחו בגויים, וכך הביאו אותם על עצמם: "זֶה גוֹרָלֵךְ מְנָת-מִדַּיִךְ מֵאִתִּי, נְאֻם-ה', אֲשֶׁר שָׁכַחַתְּ אוֹתִי, וַתִּבְטְחִי בַּשָּׁקֶר.  וְגַם-אֲנִי חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִךְ, עַל-פָּנָיִךְ; וְנִרְאָה, קְלוֹנֵךְ".

אם כך, כיבוש יהודה ע"י הבבלים נבע משני גורמים: "המנהיגים" לא בטחו בה', והזמינו את הבבלים לבוא ולהתערב בעניינים הפנימיים של יהודה; "והעוונות" גרמו לבבלים לזלזל ביהודה ולהפוך מבעלי-ברית לאויבים.

את המסקנות לימינו יסיק כל אדם בעצמו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-23.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-13-1822