כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ כִּי יָרַד מַרְאֲשׁוֹתֵיכֶם עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱמֹ֥ר לַמֶּ֛לֶךְ וְלַגְּבִירָ֖ה הַשְׁפִּ֣ילוּ שֵׁ֑בוּ כִּ֤י יָרַד֙ מַרְאֲשׁ֣וֹתֵיכֶ֔ם עֲטֶ֖רֶת תִּֽפְאַרְתְּכֶֽם׃
"למלך ולגבירה" - יהויכין ואמו
"ירד מראשותיכם" - (וושטריקאי"ץ בלע"ז) עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה
"אמור", עתה יפרש מה שצוה ה' שיאמר להם, הוא "שיאמר למלך ולגבירה שישפילו" מעלתם ויכנעו לנ"נ, "ושישבו" ולא ילחמו, "כי" כבר "ירד מראשתיכם" הדבר שעליו תניחו ראשיכם, ר"ל חלק המדינה שהיה עיקר הסמיכה שלכם עליה כבר ירדה ונחרבה, "ועטרת תפארתכם" שהם השרים והחרש והמסגר: