ביאור:הארבה במצרים והארבה ביואל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




"יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור דור" (יואל, ב', 2).

שואלים חכמינו - כיצד נאמר כאן שכמוהו לא נהיה מן העולם והרי נכתב בארבה מצרים - "כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן"? והם עונים - במצרים הכוונה שלא יהיה ארבה כזה לכובד ואילו ביואל לא יהיה ארבה כזה לריבוי מיניו, כמו שכתוב - "יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל" (יואל, א', 4).

ואנו נוסיף כאן ונטען, כי יש מקום לחשוב שהארבה כאן הוא משל על העמים הרבים שיעלו באחרית הימים על ישראל כארבה, שכן יואל מזכיר את 'יום ה גם בנוגע לארבה וגם בפרשות המאוחרות יותר והכלליות יותר (יואל, ב', 1; ב', 11; ג', 4; ד', 14). וכן מופי ביחזקאל, בנבואה על גוג ומגוג (לח', 9) - "ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ" - העניין זהה ואף המילה 'ענן' חוזרת כאן. השוואה נוספת בין יואל ויחזקאל היא בעניין המעיין שייצא מבית ה' בירושלים, מה שמחזק את הקשר בין שני הנביאים. גם היות יום ה' יום חשך נכתב גם במקומות אחרים, וגם כאן. וכן רמז לכך ניתן למצוא בשם הניתן לארבה - 'עם'. '

והערה אחרונה - 'עד שני דור ודור' זה לא כל-כך הרבה זמן, בעצם - האם הכוונה פה היא כפשוטו, או שזהו מטבע-לשון האומר - זמן רב מאוד, או עד בכלל?

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1402_0