ביאור:ירמיהו יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




ה' מגלה לירמיהו את המציאות המרה[עריכה]

לאחר שירמיהו התלונן על הצלחת הרשעים , ה' ענה לו (יב 5-6): " כִּ י אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת-הַסּוּסִים ?; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן? כִּי גַם-אַחֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ, גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ--גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ, מָלֵא; אַל-תַּאֲמֵן בָּם, כִּי-יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת" . מה המשמעות של תשובת ה', ואיך היא קשורה לדברי ירמיהו? נפרש את הפסוקים ע"פ שתי משמעויות אפשריות של הפועל "תתחרה":

==א. תתחרה = תתמודד ותשתלב בחברתם לפי רוב המפרשים, דברי ה' בנויים במבנה של "קל וחומר": "אם לא הצלחת להשתלב ולהתמודד בריצה עם אנשים שרצים ברגליהם, איך תשתלב ותתמודד בחברתם של אנשים שרוכבים על סוסים?!". משמעות הפועל "תתחרה" היא "תתערב ותשתלב בחברה", או "תתמודד בריצה", ומשמעות הדברים היא - " אם אנשי ענתות, האנשים הפשוטים, הקרובים אליך, מיררו את חייך וכמעט הרגו אותך (כפי שסופר בסוף הפרק הקודם) - איך תתמודד עם אנשי ירושלים, השרים הנכבדים, הרחוקים ממך, שימררו את חייך הרבה יותר?! ". לגבי הקשר של התשובה לתלונותיו של ירמיהו, יש שתי אפשרויות:

  • א. [מלבי"ם] ה' אומר לירמיהו שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשב - הוא התלונן על הצלחתם של הרשעים הקטנים, אך למעשה יש רשעים הרבה יותר גדולים שהוא עדיין לא פגש; השחיתות כבר השתלטה על כל המדינה, ואין טעם להעניש את הרשעים הקטנים, אלא רק להרוס הכל ולבנות מחדש ( פירוט ).
  • ב. [דעת מקרא] ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא מתייאש מהר, ועובר על מה שציווה אותו בתחילת דרכו (פרק א) - "אל תחת מפניהם". תשובת ה' לירמיהו נמצאת בפסוק הקודם או בפסוקים הבאים ( פירוט ).

==ב. תתחרה = תקנא ותכעס על הצלחתם

ולי נראה, שאפשר לפרש את הפועל "התחרה" כמו במקומות אחרים בתנ"ך - כפועל נרדף ל"קינא" , כלומר, כעס על הצלחתו של הזולת:

  • (תהלים לז א): "לדוד אל תתחר במרעים, אל תקנא בעשי עולה".

סוסים בספר ירמיהו הם משל לרשעים שעושים עבירות בשטף ואינם עוצרים לרגע:

  • (ירמיהו ה ח): "' סוסים' מיזנים משכים היו, איש אל אשת רעהו יצהלו"
  • (ירמיהו ח ו): "הקשבתי ואשמע, לוא כן ידברו, אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי, כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה"

ולפי זה, "רגלים" הם משל לרשעים הקטנים יותר, שעושים רק עבירות בודדות.

ירמיהו "נלאה", כלומר סבל והתעייף, ממאבקו ברשעים הקטנים, שנמשלו לרגלים; והוא "התחרה" וכעס על הצלחתם של הרשעים הגדולים, שנמשלו לסוסים; וה' אמר לו " אם כל-כך סבלת והתעייפת ממאבקך עם הרשעים הקטנים, מה הטעם שתכעס ותתלונן על הצלחתם של הרשעים הגדולים?! ". לגבי הקשר של התשובה לתלונותיו של ירמיהו, גם כאן יש שתי אפשרויות:

  • א. כמו שהסברנו קודם - ה' אומר לירמיהו שהמצב בעם הרבה יותר חמור ממה שחשב; הוא חשב שיש לו עסק עם רשעים קטנים הדומים לרגלים, ושאם ה' יעניש חלק מהם, האחרים יראו ויתחרטו; אבל למעשה הכעס והתלונה שלו מופנים כלפי רשעים הרבה יותר גדולים הדומים לסוסים, וגם אם יענישו חלק מהם, האחרים לא יתחרטו אלא ימשיכו לחטוא "כסוס שוטף במלחמה", ולכן כבר אין טעם להעניש אלא יש להרוס את הכל ולבנות מחדש ( פירוט )
  • ב. ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא גורם לעצמו כעס מיותר ומזיק. האם מותר להתגרות ברשעים? הכעס על הצלחתם של הרשעים הוא מועיל רק כאשר הוא מוביל את האדם לפעולה - להיאבק ברשעים ולעשות בהם דין צדק ; אולם, ירמיהו היה חלש מכדי להילחם ב"סוסים", שהרי אפילו במאבק עם ה"רגלים" הוא נלאה והתעייף (אולי הכוונה לאנשי ענתות שניסו להרגו - בסוף הפרק הקודם); אדם שאין לו כוח להילחם, עדיף שלא יכעס אלא רק יתפלל ויחכה שה' יעשה דין ברשעים, כפי שמוסבר בהמשך הנבואה, שהיא התשובה העיקרית לתלונתו של ירמיהו ( פירוט ).


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ה' מגלה לירמיהו את המציאות המרה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-16.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-05