ביאור:דניאל ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דניאל ט ב: "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה:"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ט ב.


בִּשְׁנַת אַחַת[עריכה]

חישב דניאל את השנים ולמעשה הוא כמעט צדק. כי דריוש הומלך בחודש ~טבת, ובחודש ניסן תחל השנה השניה למלכותו, ובה החלו לבנות את בית המקדש. פה זאת השנה הראשונה, שארכה כחודש בלבד. לכן שגה דניאל בחצי שנה בלבד.

אבל, לא בינותי דק ויתכן כי ידע דניאל כי השנה ייוסד הבית, ותפלתו לאמר 'אנא ה' קיים את ביתך לעולם' וכדו'.

ולפי זה, דריוש בן אחשורוש שנזכר בפסוק הקודם הוא אותו דריוש שבזמנו הסתיימה בניית המקדש, ואחשורוש הוא אחשורוש של מגילת אסתר.

דברי הם על דרך פשט המקרא וסברת הלב, והשואל ילך בדרכים אחרות.

דרך אחרת[עריכה]

ראו דניאל ה א