ביאור:דוי הסר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיוט פתיחה לברכת הזימון המקדימה את ברכת המזון. משמש בסעודת החתונה ובסעודת "שבע ברכות" בשבוע שאחרי החתונה, אף שהקשר לחתונה או לשבע הברכות קלוש.

בספרות ההלכה המאוחרת קיים דיון על הצורך לאומרו והמנהגים השונים בקשר לפיוט זה ולפיוט נודה שמך בתוך אמוני (הנאמר באופן מסורתי לפי מנהגי קהילות אשכנז והחסידים לפני הזימון בסעודת ברית המילה).

ראשי התיבות של שורות הפיוט הן אותיות שמו הלועזי של המשורר דונש בן ליברט, בדומה לפיוטים נוספים שלו, שהמפורסם בהם הוא הפיוט לשבת דרור יקרא.

נראה שזהו חלק ראשון מתוך פיוט ארוך יותר, שהעתקו נמצא בגניזה הקהירית, ובהעתקה זו מובא כפתיח לפיוט דרור יקרא,
ויתכן שחלקו נשתבש.

לפי גירסה זו המדובר בשתי שורות:

דוי הסר וגם חרון - ואז אילם בשיר ירון
נחנו מעגלי צדק - שעה ברכת בני אהרן

והמשכו:

ארורים אך אשר ארו חבצלת השרון
וצרי עמך כלם לשגעון ולעורון
ויקריבו בני עמך בחירך בני אהרן
שני כבשים בני שנה ולכבש עשרון
וישירו בני לוי חסידיך בקול גרון
שירתם תהא לעד, תיכתב לדר אחרון
דרוש נוי ואולמי, ואות ישע עשה עמי
נטע שרק בתוך כרמי, שעה שועת בת עמי...

החלק השלישי (או השורה השלישית) המתחילה בנו"ן קצרה מאוד ואינה מסתיימת בחרוז, ואילו לשורה האחרונה המתחילה באות שי"ן בגרסתה כיום יש שני חרוזים הנשמעים מאולצים.

יתכן שבמקור השורה השלישית היא (וראו להלן רמזים לכך):

נחה במעגלי צדק בני ישרון

הפיוט במקורו הוא חידה לשונית בצירוף גימטריה, הלועג לנסיון לגנוב את השיר בלא להותיר את שמו של המשורר בו, ומתכתב עם נבואת מלאכי המזכיר את שמו העברי של המשורר - 'אדונים', נבואה העוסקת בביזוי שמו של הקב"ה בידי הכהנים:

בֵּן - יְכַבֵּד אָב! וְעֶבֶד - אֲדֹנָיו!
וְאִם אָב אָנִי? אַיֵּה כְבוֹדִי?!
וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי? אַיֵּה מוֹרָאִי?!
- אָמַר ד' צְבָאוֹת לָכֶם! הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי.
וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ?

החידה מורכבת מכמה רכיבים:

  • השורה הראשונה קוראת להסיר את האות יו"ד (דו"י בחילוף אותיות) וכן את האות תי"ו (חרון - האות האחרונה).
  • בו בזמן שורה זו מכילה את אותיות שמו העברי: אדונים.
  • המשך הפיוט שבגניזה מתקדם לפי האל"ף בי"ת אך רק אחרי וי"ו החיבור והיו"ד של משקל יפע"ל העתידי.
  • צמדי צופן אתב"ש מופיעים בכל שורה:
    • שורה א': ח-ס: הסר...חרון, ג-ר: וגם חרון
    • שורה ב': ב-ש: בשיר ירון, ג-ר: אלם-בשיר ירון
    • שורה ג': ד-ק: במעגלי צדק, ג-ר: (לפי ההשערה) במעגלי... ישרון
    • שורה ד': א-ת: ברכת... אהרון, ב-ש: שעה ברכת
  • גימטריות סביב 265: הסר, חרון, ירון (אולי: די-ליברט)

מחברו: דונש בן לברט

הנוסח המסורתי[עריכה]

דְּוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן
וְאָז אִלֵּם בְּשִׁיר יָרוֹן
נְחֵנוּ מַעְגְּלֵי צֶדֶק
שְׁעֵה בִּרְכַּת בְּנֵי יְשׁוּרוּן, בְּנֵי אַהֲרֹן.

ערוך לפי משקל וחריזה ותיקון משוער[עריכה]

דְּוַי הָסֵר  
וְגַם חָרוֹן.
וְאָז אִלֵּם  
בְּשִׁיר יָרוֹן.
נְחֵה בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק,  
בְּנֵי יְשֻׁרוּן.
שְׁעֵה בִּרְכַּת
בְּנֵי אַהֲרֹן.


נוסח מתוקן[עריכה]

על-פי כתב-יד מגניזת קיימברידג'.
מופיע ב "פרקי דונש", מאת עזרא פליישר. בתוך: עזרא פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, כרך שני, (בעריכת שולמית אליצור וטובה בארי),בהוצאת מכון בן-צבי, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ע.[1].

דְּוַי הָסֵר  
וְגַם חָרוֹן
וְאָז אִלֵּם  
בְּשִׁיר יָרוֹן
נְחֵנוּ מַעְגְּלֵי צֶדֶק  
שְׁעֵה בִּרְכַּת
בְּנֵי אַהֲרֹן

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ראו גם: מאמרו של ע' פליישר 'פרקי דונש', ודיון על פיוט 'דוי הסר' נוסחאותיו ומנהגותיו