ביאור:נודה לשמך בתוך אמוני - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

הפיוט נודה שמך בתוך אמוני (או: נודה לשמך בתוך אמוני) הוא פיוט עתיק המשמש הקדמה ל'זימון' לברכת המזון של ברית המילה לפי מנהג האשכנזים והחסידים, על פי המילים ברוך הבא בשם ה' המופיע בפיוט ונאמר גם בטקס ברית המילה עצמו, כקריאה של קבלת פנים טקסית לרך הנימול עם הצטרפותו "לקהל ישראל".

בפיוט שם השם נכתב ומתחרז כפי שהוא נאמר בפועל: אדונ"י, במשמעות האדונים שלנו.

זהו פיוט ששרד מימי הביניים המוקדמים, יחד עם הפיוט דוי הסר וגם חרון אומץ בידי קהילות אשכנז כפיוט שיש לאומרו בסעודות שמחה, ובפרט: 'דוי הסר' יוחד לסעודת שבע הברכות אחר הנישואין, ואילו 'נודה שמך' יוחד לסעודת ברית המילה.

בספרות ההלכתית נדונה מקומה בסעודות שמחה ובברית מילה בפרט. יש הרואים בפיוט מקור לבקשת הרשות מן הכהנים ומן הלויים הנהוג לפני הזימון אף שאין לו מקור בספרות התלמודית.

הפיוט מתחרז עם שם אדנ"י - כפי שמבטאים את השם המפורש מתוך כבוד, ועל פי האיסור בתורה: "לא תשא את שמי לשווא".

הפיוט[עריכה]

תהלים, שיר: לך דומיה תהילה
אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב: יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ! נִשְׂבְּעָה - בְּטוּב בֵּיתֶךָ! - קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ!
נוֹרָאוֹת? בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ - אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ! מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם - רְחֹקִים.
מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ! נֶאְזָר בִּגְבוּרָה!
מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים - שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים!
וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָו‍ֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ
מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.



תהלים, לדוד ריבה ה' ריבי וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּד', תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ!
כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה:
"ד'? - מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ!"
וזאת הברכה, הקדמת ברכת משה לשבטים
תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה, מוֹרָשָׁה - קְהִלַּת יַעֲקֹב


שם ה' נרשם כאן כפי הקיצור המקובל בכתבי תפילות וזמירות בנוסח אשכנז והחסידים

נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי.
בְּרוּכִים אַתֶּם - לַיְיָ!
ברשות האל בִּרְשׁוּת אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה,
אֵל - נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, אַדִּיר בַּמָּרוֹם! - יְיָ. נודה...
ברשות התורה תורת משה בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה...
- צִוָּה לָנוּ מוֹרָשָׁה משֶׁה עֶבֶד יְיָ. נודה...
ברשות הכהנים והלוים בִּרְשׁוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִיִּים.
אֲהוֹדֶנּוּ בְּכָל אִיִּים, אֲבָרְכָה אֶת יְיָ! נודה...
ברשות מרנן ורבנן ורבותי בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. אֶפְתְּחָה בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי.

וְתֹאמַרְנָה עַצְמוֹתַי. בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ! נודה...

לחנים[עריכה]

יש האומרים את הפיוט כתפילה בנוסח של הקראת האקדמות בליל שבועות.

לפיוט ניגון חסידי ישן (שמקורו כנראה בקהילת גרמיזא) בסולם פנטטוני, ולחן חדש משנת ה'תשע"ו של ליפא שמלצר.

הלחן החסידי[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

\relative c' { d e f e | e8 f8 g8 e8 | d2 | d4 e f e | e f e2 | 
a8 c b8 b8 b a8| f e b c | b c d e }

הלחן החדש[עריכה]

ביצועי השיר בלחן החדש של ליפא שמלצר

ראו גם[עריכה]